כניסה
הרשמה לניוזלטר

אחרי שמכר את מניותיו באמדוקס יכול היה אבי נאור לעשות עם הכסף שלו כמעט כל מה שאפשר לחלום עליו. במקום זאת הוא בחר לתרום מיליוני שקלים בשנה ולהפוך לאחד הפילנתרופים הגדולים במדינה. ראיון

איל לוינטר | 1 במאי 2015 | חברה והיסטוריה | 13 דק׳

אבי נאור: ״זה נאיבי לחשוב שכולם תורמים רק בגלל הסיפוק שהם מקבלים״

״אתה יודע, זה לא שאלוהים בחר אותי״, אומר לי אבי נאור בראיון שנערך במשרדו בסביון. ״אחרי שחייתי בסביבה מסוימת, עסקתי במשהו והצלחתי במעשיי, הבנתי שאני הולך להיות אדם אמיד ושאלתי את עצמי מה המשמעות של זה? מה זה אומר? האם זה אומר שאני ממשיך לצבור כסף, שאני חושב על הרחבה של הכסף שלי, או שאולי יש לזה משמעות כלפי החברה שבה אני חי?”

נאור מצביע על התמונות שתלויות על הקירות מסביב לשולחן העבודה שלו במשרד בסביון. ״זו תמונה של רן, כשסיים קורס מתקדם לקראת השייטת״, הוא מסביר לי. ״לידו נמצא אחיו הצעיר, שאז היה בן 14 והיום הוא בן 34. זה הג׳יפ הראשון של רן. אבל לא בג׳יפ הזה הוא נהג בתאונה. הוא אהב מאוד חולות״. 

צילום: אלכס גורביץ׳

שתפו: