בחודש אוקטובר יוחלפו בכירי הפוליטיקאים הסינים. כיצד סין תושפע מכך?
17 בספטמבר 2017 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳
בכירי ההנהגה הסינית הולכים הביתה
הכלכלן הראשי של אחד הבנקים הגדולים בישראל שאל אותנו, במארס השנה, מה צפוי לקרות בסין כשהרכב הוועדה המתמדת של הפוליטבירו – הגוף העליון במפלגה הקומוניסטית שמקבל את ההחלטות החשובות בסין – ישתנה לקראת סוף 2017. הוא רצה לדעת כיצד סין תושפע מכך, ומה משמעות ה"אירוע" עבור הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
כדי לענות על כך צריך לדעת מי הן הנפשות הפועלות בוועדה. לא מעט מומחי סין בכלי תקשורת מערביים מספרים שנשיא סין, שי ג'ין-פינג, הוא המנהיג החזק ביותר שהיה לסין מזה עשורים, מאז שלטון הדמים של מאו דזה-דונג. התארים שצבר שי משמשים כבסיס הטיעון שלהם: מלבד היותו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית והמנהיג העליון של סין, זכה שי גם לתואר מנהיג "הליבה" של המפלגה הקומוניסטית (במילים אחרות – אף אחד לא יכול לחקור אותו או לפקפק במנהיגותו). שי הוא גם המפקד העליון של הצבא; וכיום הוא גם עומד בראש כמה ועדות חשובות לקביעת קווי מדיניות.
אבל התזה של אותם מומחי סין אינה מביאה בחשבון את רשת הקשרים הסבוכה שמרכיבה את הקופסה השחורה שנקראת הנהגת המפלגה הקומוניסטית הסינית. מעטים מבינים אותה, ומי שיעז להביט לתוכה יגלה שני מחנות יריבים שאחד מהם מתנהל כמו ב"מאפיה". בראש המחנה עומד ג'יאנג דזה-מין, מנהיג זקן ועיקש, הדורש מאנשיו את נאמנותם המוחלטת אליו. אלה לא קשרי תן וקח בסגנון "הישרדות", אלא קשרי דם, הכוללים סחיטה וניצול בסגנון "הסנדק". עד היום מצליח ג'יאנג, שהוביל את המפלגה הקומוניסטית מ-1989 ועד ל-2002 ואחר כך פרש לגמלאות, להפעיל מטה מחתרתי בדרגות הגבוהות ביותר של השלטון. מטה שאנשיו מחבלים, הלכה למעשה, בכל צעד שרוצה לבצע מנהיג המחנה השני, והאיש שמוביל כיום את סין – שי ג'ין-פינג.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
