בחודש האחרון השתנו חיינו. איבדנו בבת אחת הרבה אנשים אהובים ויקרים – ילדים, נשים וגברים, וצפינו…
איל לוינטר | 7 בנובמבר 2023 | טור עורך | 4 דק׳
כוחות של תקווה
בחודש האחרון השתנו חיינו. איבדנו בבת אחת הרבה אנשים אהובים ויקרים – ילדים, נשים וגברים, וצפינו במספר חסר תקדים של אנשים תמימים נלקחים בשבי על ידי אויב אכזר. רמת הרשע שאפיינה את מעשי הטבח הייתה מצמררת, ונדמה היה שנלקחה ישירות מעולמות הגיהינום הנמוכים ביותר.
בתוך הזוועה שקרתה ראינו גם תקומה – מיליוני ישראלים המתאחדים יחד כדי להתחזק ולחזק את כל חלקי החברה ואת הלוחמים שלנו – במטרה אחת: להשמיד את הטרור המאיים על קיומנו, ולהשיב את תחושת הביטחון למשפחותינו.
מאז אותה שבת שחורה התחלנו להבין, כאינדיבידואלים וכחברה, שלא באמת הבנו את המציאות. בספרו "שורשי המלחמה" מסביר ההיסטוריון היהודי דונלד קגן כי העולם המערבי, הכולל גם אותנו, נוטה להמציא במאות השנים האחרונות תירוצים חוזרים ונשנים לפרוץ מלחמות: פעם אחת האשמה מוטלת על "המלוכה", על "האצולה" או על "האתוס המלחמתי"; פעם אחרת האשמה טמונה ב"מלחמת המעמדות", ב"אימפריאליזם" או ב"מרוצי חימוש"; ופעם נוספת ב"מאבק על אדמה וגבולות" או ב"מלחמה בשם הדת".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
