כניסה
הרשמה לניוזלטר

הפילוסוף האיטלקי אוגוסטו דל נוצ’ה טען בספרו “משבר המודרניות” (2015 בגרסה האנגלית) כי החברה של ימינו…

איל לוינטר | 6 בפברואר 2023 | טור עורך | 4 דק׳

הרוח, החומר ומה שביניהם

הפילוסוף האיטלקי אוגוסטו דל נוצ'ה טען בספרו "משבר המודרניות" (2015 בגרסה האנגלית) כי החברה של ימינו נותנת חשיבות גדולה מדי למדע. הכול סובב סביב זה – החינוך, הבריאות, הטבע והכלכלה. אנחנו מקבלים החלטות על בריאותנו בהתאם למה שאומר המדע, עסוקים בפיתוח מתודות מדעיות שיועילו לכלכלה, ובסופו של יום מסוגלים להאמין כמעט בכל דבר, כל עוד אמר אותו "מומחה", בשם המדע. מי שפועל בניגוד לכך עשוי להיתפס כמי שמתנגד לקִדמה.

"המדע הוא כמעט צורת הידע היחידה הקיימת היום", כתב דל נוצ'ה, ולכן התבונה האנושית הופכת לכלי פרגמטי המתקשה לתפוס רעיונות החורגים מעובדות אמפיריות. דל נוצ'ה גם הלין שהמדע פוסל את כל צורות הידע האחרות, אף על פי שאינו מסוגל להוכיח שהן נחותות. "כבר ברור במשך זמן מה שהמדע הפך לדת של זמננו", הוסיף הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן. "המדע הוא הדבר שאנשים מאמינים שהם מאמינים בו".

לא תמיד זה היה כך. למעשה רבים מאלה שייסדו את התשתית המדעית עליה אנו עומדים כיום, חשבו בדיוק ההפך. עד לפני כ-500 שנה, צורת החשיבה של האנושות לא קידשה את המדע כצורת הידע היחידה, אלא נתנה מקום נרחב גם לחיפוש רוחני ולקשרים העלומים שבין החומר לרוח.

שתפו: