כניסה
הרשמה לניוזלטר

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות…

איל לוינטר | 7 במרץ 2023 | טור עורך | 3 דק׳

שחור או לבן, בלי אמצע

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות אישיות ברגע שנקודות המבט מתנגשות. השיח מתחמם והכעס משתלט. אנשים פוגעים זה בזה, הורסים זה את זה, ואף נוקטים בגישה קיצונית – או שאתם בעדי, או שאתם נגדי.

לפני שנים רבות קומוניסטים כמו ולדימיר לנין, ג'וזף סטאלין ומאו דזה-דונג, החדירו לחברה את הרעיון לפיו אדם יכול להיות רק בעד משהו או נגדו. "או שאתם בעדי, או שאתם נגדי". גישה שצמצמה את ספקטרום הרעיונות לשני מצבי קיצון – אפס או אחד, שחור או לבן. בלי גוונים, בלי אמצע ובלי מתינות.

אצל סטאלין האויבים תויגו כ"בורגנים", "פשיסטים", "קפיטליסטים" ו"ציונים". תחת מאו דזה-דונג תויגו האויבים כ"ימניים", "מתנגדי המהפכה", "מעמד בעלי הבתים" ואלו שהאמינו ב"אמונות טפלות". היום התוויות הפוליטיות אחרות: אם אתה בימין אתה "פשיסט", "ביביסט", "אוויל" או "בוט". אם אתה בשמאל אתה "עוכר ישראל", "בולשביק", "מתנשא" ועוד. התוויות נזרקות לאוויר ועוצרות כל אפשרות לשיח אינטלקטואלי.

שתפו: