כניסה
הרשמה לניוזלטר

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות…

איל לוינטר | 7 במרץ 2023 | טור עורך | 3 דק׳

שחור או לבן, בלי אמצע

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות אישיות ברגע שנקודות המבט מתנגשות. השיח מתחמם והכעס משתלט. אנשים פוגעים זה בזה, הורסים זה את זה, ואף נוקטים בגישה קיצונית – או שאתם בעדי, או שאתם נגדי.

לפני שנים רבות קומוניסטים כמו ולדימיר לנין, ג'וזף סטאלין ומאו דזה-דונג, החדירו לחברה את הרעיון לפיו אדם יכול להיות רק בעד משהו או נגדו. "או שאתם בעדי, או שאתם נגדי". גישה שצמצמה את ספקטרום הרעיונות לשני מצבי קיצון – אפס או אחד, שחור או לבן. בלי גוונים, בלי אמצע ובלי מתינות.

אצל סטאלין האויבים תויגו כ"בורגנים", "פשיסטים", "קפיטליסטים" ו"ציונים". תחת מאו דזה-דונג תויגו האויבים כ"ימניים", "מתנגדי המהפכה", "מעמד בעלי הבתים" ואלו שהאמינו ב"אמונות טפלות". היום התוויות הפוליטיות אחרות: אם אתה בימין אתה "פשיסט", "ביביסט", "אוויל" או "בוט". אם אתה בשמאל אתה "עוכר ישראל", "בולשביק", "מתנשא" ועוד. התוויות נזרקות לאוויר ועוצרות כל אפשרות לשיח אינטלקטואלי.

מה ניתן לעשות? פילוסופים ובלשנים מאוניברסיטת קרדיף שבווילס, ופסיכולוגים מאוניברסיטת באת' שבאנגליה, ניסו להציע בחודש שעבר פתרון מסוים. במחקר שערכו בקרב 303 משתתפים שניהלו דיונים בקבוצות קטנות הם בחנו מה יכול לגרום ל"ענווה אינטלקטואלית" בקרב אנשים המתווכחים בנושא פוליטי מסוים. כלומר, מה יעורר פתיחות לדעות שונות ונכונות להקשיב להן.

החוקרים טוענים שכאשר מבקשים מאנשים להרהר בערכים החשובים להם בחיים, רגע לפני שהם פותחים בדיבייט, רמת ה"ענווה האינטלקטואלית" שלהם צומחת פלאים. 60.6 אחוז מהמשתתפים שהרהרו בערכים החשובים להם הפגינו פתיחות לדעות שונות במהלך הדיבייט, בהשוואה לאדם הממוצע בקבוצת הבקרה, שלא הרהר בערכיו.

הרעיון הגיוני סך הכול. אם יבקשו מכם לחשוב על הערכים החשובים ביותר בעיניכם ויגידו לכם לרשום אותם על דף, רגע לפני שאתם מגיבים למישהו ברשתות החברתיות או יושבים לארוחת ערב עם קרוב משפחה עקשן – אילו ערכים תכניסו לרשימה? האם ייתכן שסובלנות, למשל, יהיה אחד מהם?

"אם נהרהר בערכים האישיים שלנו לפני שנשתתף בדיבייט, האינטראקציות שלנו יוכלו להפוך להרמוניות יותר", סיכם ד"ר פול האנל, שביצע עם שותפיו את המחקר באוניברסיטת באת'.

בגיליון הזה עסקנו רבות בערכים. בריאיון עם פרופ' ג'יימס הנקינס מאוניברסיטת הרווארד, אחד המומחים הגדולים בעולם לתקופת הרנסנס, הוא טוען שאם נלמד מההיסטוריה נוכל למצוא פתרון לבעיות הפוליטיות והחברתיות הנוכחיות בארץ ועולם. בעבר האנושות כבר התמודדה עם בעיה קשה של קיטוב חברתי, שחיתות והתדרדרות מוסרית. רגע לפני שנדמה היה שהכול מתפרק, קם אדם אחד ומצא פתרון יצירתי. הוא לא עשה זאת באמצעות חקיקה, שינוי המערכת הפוליטית וגם לא יצא להפגין. אלא יישם דרך שונה לגמרי שעסקה בשיקום הערכים, או ליתר דיוק – "המידות הטובות". פרופ' הנקינס מראה שאין מדובר בסיסמה, אלא בצעדים ממשיים שננקטו והצליחו לא רק להוציא את החברה מתחתית הבור, אלא גם הובילו אותה לעבר שגשוג חסר תקדים בכל התחומים.

ובעודנו מדברים על ערכים, מתחוללת בימים אלה מהפכה טכנולוגית שהושוותה כבר ל"מהפכת הדפוס של גוטנברג", במסגרתה מפותחת בינה מלאכותית נטולת ערכים אנושיים. פרופ' ניק בוסטרום מאוניברסיטת אוקספורד טוען בריאיון כי כולם מדברים על היתרונות של ChatGPT והבינה המלאכותית, אבל מעטים עוסקים בסכנות שהיא עלולה להביא, וליתר דיוק באפשרות שהגולם יקום על יוצרו ויחליט שבני האדם וערכיהם כבר אינם חשובים יותר. בוסטרום מנתח מה עלול לקרות בעתיד וכיצד ניתן להתכונן לזה.

קרב על ערכים מתחולל בימים אלה גם בקהילה המדעית. מדענים העוסקים בחקר ראשית החיים מנסים להוכיח את הרעיון הדרוויניסטי לפיו התא החי הראשון בעולם נוצר בתהליכים אקראיים לגמרי. דן בראון הקדיש ספר שלם לכך – אם יצליחו, רמז בספרו, התפיסה הדתית תגיע לקיצה, והתפיסה המדעית תפציע. אלא שפרופ' ג'יימס טור, מומחה עולמי לנושא, טוען בריאיון שערכנו עימו: "זה לא אפשרי. חשוב לי לחשוף את זה כי כל העולם מושלה".

כמו תמיד תוכלו לקרוא אצלנו כתבות בנושאים מגוונים ומפתיעים. בגיליון הזה תקראו על ענקים קדומים, על אנשים בעלי גולגולות מוארכות, על אבנים שחרוטים עליהן שרטוטים מסתוריים, על הגאון שפענח ראשון, לפני ניוטון, את כוח הכבידה, ועוד.

קריאה מהנה!

שחור או לבן, בלי אמצע

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות…

איל לוינטר | 7 במרץ 2023 | טור עורך | 4 דק׳

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות אישיות ברגע שנקודות המבט מתנגשות. השיח מתחמם והכעס משתלט. אנשים פוגעים זה בזה, הורסים זה את זה, ואף נוקטים בגישה קיצונית – או שאתם בעדי, או שאתם נגדי.

לפני שנים רבות קומוניסטים כמו ולדימיר לנין, ג'וזף סטאלין ומאו דזה-דונג, החדירו לחברה את הרעיון לפיו אדם יכול להיות רק בעד משהו או נגדו. "או שאתם בעדי, או שאתם נגדי". גישה שצמצמה את ספקטרום הרעיונות לשני מצבי קיצון – אפס או אחד, שחור או לבן. בלי גוונים, בלי אמצע ובלי מתינות.

אצל סטאלין האויבים תויגו כ"בורגנים", "פשיסטים", "קפיטליסטים" ו"ציונים". תחת מאו דזה-דונג תויגו האויבים כ"ימניים", "מתנגדי המהפכה", "מעמד בעלי הבתים" ואלו שהאמינו ב"אמונות טפלות". היום התוויות הפוליטיות אחרות: אם אתה בימין אתה "פשיסט", "ביביסט", "אוויל" או "בוט". אם אתה בשמאל אתה "עוכר ישראל", "בולשביק", "מתנשא" ועוד. התוויות נזרקות לאוויר ועוצרות כל אפשרות לשיח אינטלקטואלי.

מה ניתן לעשות? פילוסופים ובלשנים מאוניברסיטת קרדיף שבווילס, ופסיכולוגים מאוניברסיטת באת' שבאנגליה, ניסו להציע בחודש שעבר פתרון מסוים. במחקר שערכו בקרב 303 משתתפים שניהלו דיונים בקבוצות קטנות הם בחנו מה יכול לגרום ל"ענווה אינטלקטואלית" בקרב אנשים המתווכחים בנושא פוליטי מסוים. כלומר, מה יעורר פתיחות לדעות שונות ונכונות להקשיב להן.

החוקרים טוענים שכאשר מבקשים מאנשים להרהר בערכים החשובים להם בחיים, רגע לפני שהם פותחים בדיבייט, רמת ה"ענווה האינטלקטואלית" שלהם צומחת פלאים. 60.6 אחוז מהמשתתפים שהרהרו בערכים החשובים להם הפגינו פתיחות לדעות שונות במהלך הדיבייט, בהשוואה לאדם הממוצע בקבוצת הבקרה, שלא הרהר בערכיו.

הרעיון הגיוני סך הכול. אם יבקשו מכם לחשוב על הערכים החשובים ביותר בעיניכם ויגידו לכם לרשום אותם על דף, רגע לפני שאתם מגיבים למישהו ברשתות החברתיות או יושבים לארוחת ערב עם קרוב משפחה עקשן – אילו ערכים תכניסו לרשימה? האם ייתכן שסובלנות, למשל, יהיה אחד מהם?

"אם נהרהר בערכים האישיים שלנו לפני שנשתתף בדיבייט, האינטראקציות שלנו יוכלו להפוך להרמוניות יותר", סיכם ד"ר פול האנל, שביצע עם שותפיו את המחקר באוניברסיטת באת'.

בגיליון הזה עסקנו רבות בערכים. בריאיון עם פרופ' ג'יימס הנקינס מאוניברסיטת הרווארד, אחד המומחים הגדולים בעולם לתקופת הרנסנס, הוא טוען שאם נלמד מההיסטוריה נוכל למצוא פתרון לבעיות הפוליטיות והחברתיות הנוכחיות בארץ ועולם. בעבר האנושות כבר התמודדה עם בעיה קשה של קיטוב חברתי, שחיתות והתדרדרות מוסרית. רגע לפני שנדמה היה שהכול מתפרק, קם אדם אחד ומצא פתרון יצירתי. הוא לא עשה זאת באמצעות חקיקה, שינוי המערכת הפוליטית וגם לא יצא להפגין. אלא יישם דרך שונה לגמרי שעסקה בשיקום הערכים, או ליתר דיוק – "המידות הטובות". פרופ' הנקינס מראה שאין מדובר בסיסמה, אלא בצעדים ממשיים שננקטו והצליחו לא רק להוציא את החברה מתחתית הבור, אלא גם הובילו אותה לעבר שגשוג חסר תקדים בכל התחומים.

ובעודנו מדברים על ערכים, מתחוללת בימים אלה מהפכה טכנולוגית שהושוותה כבר ל"מהפכת הדפוס של גוטנברג", במסגרתה מפותחת בינה מלאכותית נטולת ערכים אנושיים. פרופ' ניק בוסטרום מאוניברסיטת אוקספורד טוען בריאיון כי כולם מדברים על היתרונות של ChatGPT והבינה המלאכותית, אבל מעטים עוסקים בסכנות שהיא עלולה להביא, וליתר דיוק באפשרות שהגולם יקום על יוצרו ויחליט שבני האדם וערכיהם כבר אינם חשובים יותר. בוסטרום מנתח מה עלול לקרות בעתיד וכיצד ניתן להתכונן לזה.

קרב על ערכים מתחולל בימים אלה גם בקהילה המדעית. מדענים העוסקים בחקר ראשית החיים מנסים להוכיח את הרעיון הדרוויניסטי לפיו התא החי הראשון בעולם נוצר בתהליכים אקראיים לגמרי. דן בראון הקדיש ספר שלם לכך – אם יצליחו, רמז בספרו, התפיסה הדתית תגיע לקיצה, והתפיסה המדעית תפציע. אלא שפרופ' ג'יימס טור, מומחה עולמי לנושא, טוען בריאיון שערכנו עימו: "זה לא אפשרי. חשוב לי לחשוף את זה כי כל העולם מושלה".

כמו תמיד תוכלו לקרוא אצלנו כתבות בנושאים מגוונים ומפתיעים. בגיליון הזה תקראו על ענקים קדומים, על אנשים בעלי גולגולות מוארכות, על אבנים שחרוטים עליהן שרטוטים מסתוריים, על הגאון שפענח ראשון, לפני ניוטון, את כוח הכבידה, ועוד.

קריאה מהנה!

שתפו: