אחת הפרקטיקות הנפוצות בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית ובתקשורת העולמית בכלל, היא איסוף סלקטיבי של ראיות, עובדות…
איל לוינטר | 9 ביולי 2023 | טור עורך | 3 דק׳
להתבונן עמוק וישר יותר
אחת הפרקטיקות הנפוצות בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית ובתקשורת העולמית בכלל, היא איסוף סלקטיבי של ראיות, עובדות או חצאי אמיתות בנושא מסוים, כך שיתאימו להנחת המוצא של הכותבים או של גוף התקשורת המציג אותם. כאשר התקשורת עושה זאת בחוסר מודע, יטענו שהיא מוטה. הקוראים ירגישו שהיא קופצת למסקנות מבלי להבין את כל הנקודות המרכיבות את התמונה, והשורה התחתונה שלה חד-צדדית ומרגישה שגויה.
כאשר היא עושה זאת במודע יטענו שהיא אינה רק מוטה, אלא גם מניפולטיבית. תקשורת כזו עושה מניפולציה מכוונת במידע כדי לשרת אג'נדה או הטיה מסוימת. היא מציגה עובדות באופן סלקטיבי או משתמשת בטקטיקות מטעות כדי לעצב את דעת הקהל.
בגיליון שלפניכם תוכלו לקרוא תחקיר מפורט על פרשת המסמכים המסווגים שהוחזקו על ידי דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארה"ב. התחקיר נוקט בגישה אחרת מאלו שתוארו למעלה: לא היו הנחות מוצא כאשר נאסף המידע ולא ידענו כיצד התחקיר יסתיים. האירועים המרכזיים בפרשה, והגורמים השונים ששיחקו בה תפקיד לאורך הדרך, מוצגים בסדר כרונולוגי בפורמט של ציר זמן, המאפשר להבין את מורכבותה. לעתים אף מובאים בתחקיר פרטי מידע סותרים, מנקודות מבט הפוכות, המשקפים תמונת מציאות מורכבת.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו