מה מביא אדם להיות מוכן למסור את נפשו? סיפורו ואישיותו של רב פקד ארנון זמורה עוזרים להבין זאת קצת יותר

חיים אבייב | 9 בדצמבר 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

השקט שממנו נבנית הגבורה

שלושה שבועות לפני "מבצע ארנון", עצרו ארז ושלומי – חבריו של רב פקד ארנון זמורה – בביתו, בדרכם חזרה מצניחה בים המלח. הם קפצו רק לרגע, לומר שלום ולהמשיך הלאה. כשנפרדו, ליווה אותם זמורה אל הדלת ולחש: "אני הולך להשתתף במשהו גדול. אתם עוד תתגאו בי". הם התחבקו וכבר עמדו לצאת כשלפתע הוסיף: "כל יום כשאני יוצא מהבית לעבודה, אני לא יודע אם אחזור בחיים".

יש ספרים המספרים את סיפור חייו של אדם, ויש ספרים המאפשרים לפגוש אותו באמת. "איש אשר רוח בו" שכתב הבמאי והמחזאי אודי בן סעדיה, שייך לסוג השני. הספר חושף את הרצף השקט שממנו נבנה רב-פקד זמורה שהציל יחד עם צוות של לוחמים, ב-8 ביוני 2024, ארבעה חטופים במחנה הפליטים נוסייראת, והקריב את חייו. בה בעת, הספר משיב – גם אם בעקיפין – על השאלה המרחפת מעל דמויות כמותו: ממה עשויים אנשים הנושאים משימות שאינן נתפסות, ועושים זאת בממלכתיות שקשה להסביר במילים.

הספר בנוי מעדויות קרוביו של זמורה, ומשולבים בו קטעים שכתב בעצמו – המעניקים רובד אישי וישיר לדמות שהפכה בין לילה לסמל. הפרק הראשון אינו נפתח במבצע הירואי, אלא בילדותו של ילד שנפל מהאופניים וקם שוב ושוב. זו אינה אנקדוטה בלבד, אלא סדנה מוקדמת להתמודדות: לא מול יריב, אלא מול עצמך. שם נולדה היכולת לא לוותר – תכונה שתלווה את זמורה גם שנים אחר כך, תחת אש.