בין הנופים הירוקים והקרירים של אירלנד מתגלים שדים, פיות ואפילו פודינג מכושף
גלית דהן קרליבך | 7 באוגוסט 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
בעולמם הסודי של"בני העם הטוב"
ליקוט אגדות וסיפורי עם לקובץ מסודר אינו עניין חדש. בשנת 1806 החלו האחים יאקוב ווילהלם גרים לאסוף סיפורי עם, אגדות ומעשיות אשר נודעו לימים כ"מעשיות האחים גרים". מפעלם נעשה כחלק מהתעוררותה הלאומית והרומנטית של גרמניה במאה ה-19, כניסיון להנציח את הפולקלור הגרמני, גם אם לא מעט מהיסודות נשענו על מקורות הוגנוטיים.
אוסף קדום אף יותר של סיפורי אגדות ופולקלור הוא "אלף לילה ולילה" – קובץ סיפורים מזרח תיכוניים עתיקים, הבנויים בסגנון של סיפור-מסגרת. וכמובן, גם לנו יש "ספר אגדה" הלוא הוא מקבץ המדרשים והסיפורים מתקופת האמוראים והתנאים בעריכתם המופתית של ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי.
המשורר הנפלא ויליאם בטלר ייטס, שחי במאה ה-19, ואשר רבים משיריו נטועים בעולמות הפנטזיה ונעים בחופשיות בין הפיזי למטאפיזי, ליקט וערך סיפורי עם איריים. נדמה שכבר בנעוריו בצפון מערב אירלנד נשבה ייטס בקסם העולמות הנסתרים, ונזקק רק להתכופף ולקטוף את כל הרוחות, הפיות, המכשפות, החתולים והשדים המוחבאים מתחת לנופים הירוקים והקרירים של אירלנד.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
ויליאם בטלר ייטס, "הפיות של אירלנד", מאנגלית: יותם בנשלום, הוצאת כרמל, יולי 2025
