מאחורי הסיפורים על פריחה תרבותית, מדעית ואמנותית, חושף ספרה של פרופ' מירי אליאב-פלדון את מסך העריצות, הפחד ורדיפת המיעוטים שאפיינו את הרנסנס
גלית דהן קרליבך | 7 באפריל 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
הצד האפל של תקופת הרנסנס
עובדה ידועה היא שפחד ועריצות הולכים יד ביד. באמצעות הפצת פחד ותחושת איום, ניתן לשלוט באוכלוסייה ביתר קלות – וכל שנותר הוא למצוא שעיר לעזאזל שאליו ניתן לנתב את חרדות ההמון. לרוב, אותו שעיר לעזאזל משתייך לקבוצת מיעוט המצויה בשולי החברה.
ספרה של פרופ' מירי אליאב-פלדון עוסק בשני נושאים אלה. הוא סוקר את תולדות חרדת ההמונים, ובכך משתלב במסורת רבת-שנים של ספרים – עיוניים ובדיונים כאחד – הדנים בזוועות שלטון הכפייה. ייחודו של הספר טמון בהתמקדותו דווקא באחת התקופות שזכו ליחס אוהד, חם ומלטף במיוחד – תקופת הרנסנס.
כבר בתחילת הספר שוברת אליאב-פלדון את המיתוס על "חשכת ימי הביניים", ומגלה לקוראים כי תקופת הרנסנס – התקופה בה"א הידיעה, שחוללה נפלאות בתחומי האמנות, המדע והקידמה – לא הייתה כה נאורה וסובלנית בכל הנוגע לרדיפת בני מיעוטים. לעומת זאת, ימי הביניים – התקופה שלרוב נתפסת כחשוכה ונחשלת – זוכה כאן לפיצוי מסוים על העוול ההיסטורי שנעשה לה בציבור. גישה דומה ניתן למצוא גם במבוא לספר מרתק אחר, "איינהרד – חיי קרל הגדול", ביוגרפיה שכתב מזכירו של אחד מגדולי שליטי אירופה, שם מציין המתרגם, פרופ' יצחק חן, את אותה תפיסה שגויה הרווחת לגבי העבר.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו

מירי אליאב-פלדון, "הרנסנס של השטן", הוצאת מאגנס, 2024