סיפורם של שני חברים שונים בתכלית, אך בעלי גורל דומה, מעורר מחשבה והתבוננות על החיים

נדב רט | 6 בפברואר 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

דיוקן לא שגרתי של המסלול הדתי-לאומי

לא הייתי צריך לקרוא את קורות חייו של אהוד פירר כדי להבין שהוא פחות או יותר בן גילי. הספר שחיבר, שחלקים נרחבים ממנו מתרחשים בשנות ה-90 של המאה הקודמת, מצליח ללכוד את רוח התקופה בדיוק מרשים. הוא גדוש בניואנסים דקים – מסגנון הדיבור והלבוש, דרך אופיין ועיסוקיהן של הדמויות, ועד לפסקול השירים שמלווה את מסעותיהם של חבורת הצעירים שבסיפור.

הספר עוקב אחר שני חברים שונים מאוד באופיים, לאורך תחנות חייהם המשתנות. העלילה נעה בין תקופת הנוער בבני עקיבא, טיולי הקיץ שערכו במסגרת תנועת הנוער, והחיכוך הראשוני בין בנים לבנות, דרך שנות הלימוד בישיבה והשירות הצבאי, ועד לשלב הלימודים האקדמיים והקמת המשפחה.

הספר מציע הצצה מעמיקה יחסית לעולם הדתי-לאומי ולתחנות החיים הקלאסיות שלו. התיאורים של המסע בבני עקיבא ושל שנות הלימוד בישיבה מדויקים להפליא ומשקפים היטב את המציאות כפי שאני מכיר אותה. בנוסף, פירר מיטיב לתאר את אחת המהפכות הרוחניות הבולטות שהתחוללו בדיוק בשנים המתוארות – המהפכה הניאו-חסידית, שנכנסה אל בתי המדרש הדתיים-לאומיים ושינתה את השיח הפנימי לשיח רוחני-קבלי.