אירינה גוט, נערה צעירה חסידת אומות העולם, פעלה לפי הצו המוסרי של ליבה
דינה גורדון | 10 במאי 2023 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
איך נראים גיבורים
"תשמע, אני אומר לך משהו כי אתה חבר שלי", אמר רוקיטה, מפקד האס אס בעיר ראדום שבמרכז בפולין, לרב סרן אדוארד רוגמר. שניהם ישבו במסעדת מועדון הקצינים כאשר אירינה גוט, נערה פולנייה בת 18, בעלת מראה ארי וגרמנית שוטפת, שירתה אותם.
"אתה כבר בוודאי יודע שהפיהרר רוצה להשמיד את כל היהודים. ברגע שנגמור איתם, נחסל את הפולנים ואת הכנסייה הקתולית המייגעת שלהם. כמובן, הטיפוסים האריים, כמו אירינה, מהם אנחנו נעשה גרמנים טובים. יהיו לך העובדים שלך. אבל עלינו לטהר את המדינה הזאת אחת ולתמיד. אנחנו מתכוננים לגמור עם היהודים בקרוב. עד סוף יולי".
גוט ששמעה את דבריו רעדה בכל גופה וחששה שהמגש הכבד יישמט מידיה. היא לא דאגה לעצמה. היא דאגה לששת העובדים היהודים שעבדו תחת פיקוחה במכבסה שבמועדון הקצינים. נותרו לה רק שבועיים למצוא להם מקום מסתור. היא ידעה היטב מה יקרה אם יגלו שהיא עוזרת ליהודים. רק לפני שבוע תלו בכיכר העיר משפחה פולנית – הורים ושני ילדיהם הקטנים, משום שהחביאו יהודים. אבל הצו המוסרי בליבה היה חזק יותר מכל פחד. "לא שאלתי את עצמי אם עליי לעשות זאת. שאלתי איך אעשה את זה", היא מספרת לכותבת הספר ג'ניפר ארמסטרונג שתיעדה את זיכרונותיה של גוט בתקופת השואה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איירין גוט אופדייק, ג'ניפר ארמסטרונג, "בשתי ידי – זיכרונותיה של חסידת אומות העולם", תרגום: יעל שלמון ברנע, הוצאת סיקסק, 2022
