כניסה
הרשמה לניוזלטר

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע…

ווקר לרסון | 8 בדצמבר 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

תמונה למחשבה: הומרוס ובעיית האב הנעדר

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע מלווה בקשיים, על מפלצות, סירנות, או על קיקלופים משתוללים. אבל הדאגה העיקרית של הומרוס בשיר אינה מפלצות, קסם או הרפתקאות, אף שהיצירה רוויה בסיפורים כאלו. מה שמעסיק את הומרוס הן שאלות על בית, משפחה ובעיקר אבהות – נושאים המהדהדים גם בחיינו כיום.

"האודיסאה" בבסיסה היא שיר "ביתי" העוסק במשמעות של אומה, משק בית, בן זוג וילדים. "וְיִתְּנוּ לָךְ הָאֵלִים כָּל־אֲשֶׁר יִשְׁאַל לְבָבֵךְ. בַּעַל־נְעוּרִים וּבַיִת, וְיִהְיֶה זֶה לְבַבְכֶם לֵב אֶחָד בְּכָל־אֲשֶׁר תִּפְנוּ, וּבְיַעַן אֵין טוֹב וְאֵין גָּדוֹל בָּעוֹלָם", אומר אודיסאוס בשיר השישי ביצירה. מילים המשקפות את רצונו להתאחד עם אשתו ובנו לאחר שנים רבות שלא נפגשו. תשוקתו להתאחד עם אשתו ולפגוש בבנו היא זו שסייעה לו להתמודד עם תלאות המסע מהן סבל במשך 20 שנה – תחילה במלחמת טרויה, ואז בניסיון לחזור ממנה.

הומרוס מראה ב"אודיסאה" באיזו קלות אפשר להפר את שלוות הבית – כשמנהיג חסר לעמו, כשבני זוג נקרעים זה מזה וכשילדים גדלים ללא אב. בשל היעדרותו הארוכה של אודיסאוס דבר אינו כשורה בביתו באיתקה, וככל שחולפות השנים, אנשי איתקה מתחילים להאמין שאודיסאוס מת. עקב כך שורה של מחזרים צעירים רוחשים סביב אשתו של אודיסאוס, פנלופה, בתקווה לזכות בידה ובממלכה. הגברים פולשים לאחוזתה, שותים, צוחקים, מציקים למשרתות, מבלי להתחשב בעלבון שהם גורמים לזכרו של אודיסאוס ולכבודה של אשתו. "כְּשֶׁמִּלְאוּ הַחֲתָנִים אֶת־תַּאֲוַת הָאֹכֶל וְהַמִּשְׁתֶּה. נֵעוֹר בְּלִבָּם הַחֵפֶץ הָאַחֵר לְעַנֵּג אֶת־נַפְשָׁם, בְּשִׁירָה וּמְחֹלוֹת מַחֲנָיִם...", כותב הומרוס בשיר הראשון.

פנלופה והמחזרים שלה – ציור הפרסקו של אמן הרנסנס האיטלקי ברנרדינו די בטו, המכונה "פינטוריקיו" (1513-1454), מתאר באמצעות משחק אמנותי בין החוץ לפנים, את הבוטות שבה מפרים המחזרים את שלוותה של פנלופה בביתה. בד האריגה של פנלופה מזכיר את מפרשי הספינה ברקע, והבית הוא זה המדרבן את אודיסאוס להמשיך במסעו למרות הקשיים.

פנלופה והמחזרים שלה – ציור הפרסקו של אמן הרנסנס האיטלקי ברנרדינו די בטו, המכונה "פינטוריקיו" (1513-1454), מתאר באמצעות משחק אמנותי בין החוץ לפנים, את הבוטות שבה מפרים המחזרים את שלוותה של פנלופה בביתה. בד האריגה של פנלופה מזכיר את מפרשי הספינה ברקע, והבית הוא זה המדרבן את אודיסאוס להמשיך במסעו למרות הקשיים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

אילעאי עופרן, "קול דמי אחיך", ידיעות ספרים, אוקטובר 2025
בין אחים לאויבים: אזהרה מהעבר ושאלות להווה

דינה גורדון

שרית אופק, "למות", התחנה, מרץ 2026
ברגע שאין עוד מה להציל

דינה גורדון

אלן קאר וג'ון דייסי, "הדרך הקלה לשינה טובה יותר", תרגום דפנה לוי, הוצאת בבל, מרץ 2025
הטעות הגדולה של הסובלים מנדודי שינה

דינה גורדון

שושן הרן, "שבויה במשימה", ידיעות ספרים, ינואר 2026
גבולות המוסר האנושי

דינה גורדון

שתפו: