מסמל של טוב לב וחסד, עברה רות המואבייה טרנספורמציה
דינה גורדון | 9 בנובמבר 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
למה הפכה בימינו הסבתא רבתא של דוד המלך
הסיפור על רות המואבייה שונה במהותו מסיפורים מקראיים אחרים הגדושים בסצנות של קנאה, מרמה ואלימות, טוענת בספרה החדש אילנה פרדס, פרופ' לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. כאשר יעקב מרמה את אחיו ואביו כדי לזכות בבכורה, או כאשר אחיו של יוסף זורקים אותו לבור, או כשדוד המלך שולח את אוריה החיתי אל מותו וזוכה באשתו בת שבע – כל פלטת החולשות האנושיות מוצגת לאור יום.
הסיפור על רות מתרחש בתקופת השופטים (בערך המאה ה-13-11 לפנה"ס), עליה נאמר פעמים רבות במקרא: "איש הישר בעיניו יעשה". לא התקיימו בזמן ההוא חוק ומשפט שהסדירו את המחלוקות בין בני אדם. בתוך הסביבה הכאוטית הזו, רות ורוב הדמויות האחרות בסיפור, מתעלות מעל הכאוס: "אנשים מברכים אחד את השני בכבוד בשדות, ועניינים משפטיים מיושבים בדרכי שלום בשער העיר [...] זהו עולם נדיר שבו החסד מופיע כעיקרון בעל ערך ביחסים בין בני אדם", כותבת פרדס.
תחילתו של הסיפור במשפחת אלימלך. האב, אשתו נעמי ושני בניהם עוזבים את ארץ יהודה בגלל בצורת ורעב, והולכים להתגורר בשדי מואב. אבל חייהם במואב משתבשים. האב נפטר, והבנים מתחתנים עם נשים מואביות, רות וערפה. לאחר עשר שנים גם שני הבנים נפטרים, ונותרות שלוש אלמנות חשוכות ילדים וחסרות כול.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Ilana Pardes, "Ruth: A migrant's Tale", October, 2022
