קשה לכתוב על "השפעה" – ספרה האחרון של אוסטן מבלי להתעטף באדרת הגדולה והמחממת של "גאווה ודעה קדומה" – הרומן המיתי והנפלא שלה שזכה לאין-ספור עיבודים ספרותיים, קולנועיים וטלוויזיוניים. לעומת רוח החדווה הזדונית כמעט השורה על הרומן המפורסם שלה – בפינג פונג שבין מר דארסי לליזי בנט – ב"השפעה" תחושת כובד ראש, בגרות ואחריות מתנגנים כמעט בכל שורה.

גם ברומן הזה אוסטן מתעלמת לחלוטין מכל מה שקורה מחוץ לעלילה ומתרחש בעולם הגדול: מלחמות, מהפכות, המצאות – כל הסחת דעת מהעלילה האוסטנית נפלטת החוצה. אפילו כשמאוזכרים שירים הם אינם מובאים בשלמותם או בשם מחברם ולולא המתרגמת החרוצה – הקורא הממוצע לא היה יודע שמדובר בלורד ביירון ובוולטר סקוט.