לא "ספרות רומנטית" וגם לא "ספר בנות" – ספרה האחרון של ג'יין אוסטן עוסק בחיים עצמם
גלית דהן קרליבך | 11 באוגוסט 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
הנס שהתחולל, גם אם באיחור
קשה לכתוב על "השפעה" – ספרה האחרון של אוסטן מבלי להתעטף באדרת הגדולה והמחממת של "גאווה ודעה קדומה" – הרומן המיתי והנפלא שלה שזכה לאין-ספור עיבודים ספרותיים, קולנועיים וטלוויזיוניים. לעומת רוח החדווה הזדונית כמעט השורה על הרומן המפורסם שלה – בפינג פונג שבין מר דארסי לליזי בנט – ב"השפעה" תחושת כובד ראש, בגרות ואחריות מתנגנים כמעט בכל שורה.
גם ברומן הזה אוסטן מתעלמת לחלוטין מכל מה שקורה מחוץ לעלילה ומתרחש בעולם הגדול: מלחמות, מהפכות, המצאות – כל הסחת דעת מהעלילה האוסטנית נפלטת החוצה. אפילו כשמאוזכרים שירים הם אינם מובאים בשלמותם או בשם מחברם ולולא המתרגמת החרוצה – הקורא הממוצע לא היה יודע שמדובר בלורד ביירון ובוולטר סקוט.
זו אחת מסגולותיה של אוסטן – התעלמות מרעשי רקע היסטוריים ותקופתיים, ודבקות בסיפור הקטן, לכאורה. היא אינה נזקקת לזיקוקי די-נור היסטוריים כדי להניע סיפור. וכבעלת מלאכה מצוינת היא מלטשת ומרקעת שטח זעיר מאוד שגודלו אינו עולה על אחוזה ממוצעת בכפר אנגלי – אבל באיזו בהירות ופאר של ליטוש היא עושה זאת!
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו