כפר שלו ופסטורלי מגלם בִּזְעֵיר אַנְפִּין את כל בעיות המין האנושי
גלית דהן קרליבך | 15 במרץ 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
אגתה כריסטי – הרבה מעבר לחידה בלשית
במודעה שהתפרסמה במקומון כפרי נכתב המועד והמקום שבו יתקיים רצח. באין להם משהו טוב יותר לעשות, מלבד לטפח את גינת הוורדים, לערוך מפגשי רכילות אצל השכנים ולהציק לכומר הכפר, תוהים תושבי כפר צ'יפינג קלגהורן אם מדובר במתיחה. אך כיוון שכל זה התרחש בספר שכתבה אגתה כריסטי, יודע הקורא הנאמן שרצח יתרחש גם יתרחש. כעת נותר לו רק להשתרע על הספה, להישאב אל סיפור הרצח ולתהות מי הפעם יפתור את העלילה וינהל את החקירה: הרקול פוארו או ג'יין מרפל.
קשה לכתוב על אגתה כריסטי בלי לחטוף מבט צונן מהאגף האינטלקטואלי של הזירה הספרותית. יש אנשים שהיו מעדיפים להסתכן בתאונת רכבת מאשר שייחשף כי הם קוראים את ספריה של כריסטי ואף נהנים מהם.
בשבילם מדובר בעלילת מתח פשוטה, שאיננה צוללת לנפש אדם האחוז בשרעפים, החוזרת בכל פעם על התבנית הידועה: רצח מתרחש והפתרון לא יגיע מהמשטרה או מהממסד, אלא מבלש מפואר או מזקנה משועממת. ואכן, ספריה של כריסטי אינם מחדשים דבר בנוף הבילוש המודרני שהלך והשתכלל במאה השנים האחרונות. אך גם אם נתעלם מכך שלפחות בזמנה הייתה פורצת דרך, אינני רואה את ספריה כחידה בלשית בלבד.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
אגתה כריסטי, "מודעת רצח", מאנגלית: מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2021
