כניסה
הרשמה לניוזלטר

מחשבות לא שגרתיות של בעלות על קניין

דינה גורדון | 14 באפריל 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

למי מותר להתרווח במושב המטוס

ליזה יצאה עם תום, בנה בן הארבע, לשחק בגינה ציבורית. תום חפר בארגז החול בור עמוק והלך לרגע לקחת צעצועים שיוכל להניח בתוכו. בזמן שתום הלך, הגיע פעוט אחר והתיישב בתוך הבור. כאשר תום חזר, התחילו שני הפעוטות לריב כאשר כל אחד מהם צועק בזעם: "הבור הזה שלי, זה שלי". שתי האימהות הגיעו במרוצה וכל אחת מהן צידדה בבנה. האחת אמרה: "זה שלו, כי הוא חפר את הבור". והשנייה טענה לעומתה: "אבל זו גינה ציבורית ששייכת לכולם".

אם נדמה לכם שוויכוחים כאלה של בעלות על בור או על נדנדה שננטשה אופייניים רק לפעוטות, מתברר שחיי היום-יום שלנו, המבוגרים, מלאים בקונפליקטים דומים, כפי שטוענים מייקל הלר וג'יימס זלצמן בספרם החדש. הלר, פרופ' למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבארה"ב, וזלצמן פרופ' למשפטים באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס, חוקרים את הנושא כבר כמה עשורים. שניהם נותנים למושג "קניין" משמעות רחבה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב.

דוגמה אופיינית לקונפליקט כזה מתרחשת בטיסות. כך קרה באחת הטיסות של חברת התעופה "אמריקן איירליינס" כשלאחר ההמראה, נוסעת בשם ונדי ויליאמס דחפה לאחור את משענת כיסאה והתרווחה בנינוחות. האדם שישב מאחוריה ביקש ממנה להרים את משענת הכיסא משום שהיא מתחככת בברכיו. כאשר ויליאמס סירבה, הוא החל לתופף על המשענת שלה ללא הפסקה. ויליאמס צילמה אותו בפעולה, והעלתה את האירוע ליוטיוב שהפך מיד לוויראלי[1]. למרבה ההפתעה האירוע עורר ויכוח סוער בקרב הצופים והתברר שהדעות נחלקו כמעט שווה בשווה בין התומכים בזכותה של ויליאמס להישען לאחור, ובין המצדדים בזכותו של האדם שמאחוריה להגן על ברכיו מפני משענת המושב שלה.

במקרה הזה "הקניין" שעליו שני הנוסעים התווכחו היה המרווח הצר שבין שני המושבים. האם הוא שייך לאדם שהמרווח נמצא מול המושב שלו, או לאדם שהמרווח נמצא מאחורי המושב שלו? התשובה לכך אינה חד משמעית טוענים מחברי הספר. כל אחד מהצדדים השתמש בנימוק שונה המגדיר בעלות על קניין. ויליאמס קנתה את המושב שהיה שלה באותה טיסה. למושב שלה היה מחובר כפתור שאִפשר לה להישען לאחור ולכן גם המרווח שמאחורי המושב היה שלה. ואילו האדם שמאחוריה טען שהמרווח היה שלו משום שהוא בעצם ישב בתוכו. במילים אחרות יש פה קונפליקט בין שני נימוקים שונים של בעלות על קניין. ולמעשה שני הנימוקים האלו לבעלות על קניין קיימים משחר ההיסטוריה, טוענים המחברים, וכך גם הקונפליקט ביניהם, כאשר כל צד בוחר את הנימוק שמתאים לו במצב המסוים.

לפעמים קונפליקטים של בעלות על קניין יכולים לגעת בתחומים שהם אף גדולים יותר וקריטיים לחיינו, טוענים המחברים, המביאים בעיקר דוגמאות מהחברה ומהתרבות האמריקנית. קונפליקטים אלו כוללים תחומים שנהוג לקשר לקניין כמו בעלות על אדמות או על משאבים שהולכים ומתמעטים כמו מתכות או עצים, אולם הם כוללים גם ניגודי אינטרסים בנוגע לזכויות יוצרים או לנתונים האישיים שלנו במרחב הדיגיטלי ורכישות דיגיטליות.

בסופו של דבר, המחברים טוענים שיש רק שישה נימוקים בסיסיים הקובעים בעלות על קניין: 1. זה שלי כי אני נמצא כאן (למשל האדם במטוס, או במקרה של חפץ שמונח על כיסא); 2. זה שלי כי זה מחובר לרכוש שלי (למשל הכפתור בכיסא של האישה במטוס); 3. הגעתי ראשון (למשל ההתיישבות באדמות במערב הפרוע בארה"ב); 4. עבדתי בשביל המוצר (למשל המצאת טכנולוגיה חדשה); 5. זה חלק מגופי (למשל הנתונים הגנטיים שלי); 6. זה שייך למשפחתי.

לטענת המחברים ככל שהחברה מורכבת יותר, כמו החברה המודרנית שלנו, והמשאבים הולכים ומתדלדלים, כך המאבק בין הנימוקים השונים שמציגים גופים שונים: ממשלתיים, עסקיים ופרטיים לבעלות על קניין, הולך וגובר. במאבק בין הנימוקים השונים, נראה שהמחברים נוטים לתמוך בתפיסות של שוויון וצדק חברתי, במחשבה שאלו יהיו הפתרונות לקונפליקטים מסוג זה.

אולם נראה שדווקא כאן הם מחמיצים את ההזדמנות להרהר על היתרונות הקשורים במצבים אפורים מסוג זה – האם באמת יש צורך בחוקים ובזכויות קניין בכל אינטראקציה אנושית שאנו נתקלים בה, גם אם היא נתפסת כשלילית? אולי אלו הן בכלל הזדמנויות שניתנו לנו כחברה כדי שנעבוד קצת יותר על הסובלנות שלנו ועל ההתחשבות שלנו באחרים. נוסע שמוותר על הנוחות שלו למען מישהו אחר או ילדים המשחקים יחד בארגז החול – זה עולם שנימוקים, כללים או צדק לא ישנו בו דבר, רק הלב.

References
.1 Woman reclines plane seat. See his reaction that went viral, YouTube

למי מותר להתרווח במושב המטוס

מחשבות לא שגרתיות של בעלות על קניין

דינה גורדון | 14 באפריל 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

Heller, Salzman, " Mine!: How the Hidden Rules of Ownership Control Our Lives", March, 2021 

ליזה יצאה עם תום, בנה בן הארבע, לשחק בגינה ציבורית. תום חפר בארגז החול בור עמוק והלך לרגע לקחת צעצועים שיוכל להניח בתוכו. בזמן שתום הלך, הגיע פעוט אחר והתיישב בתוך הבור. כאשר תום חזר, התחילו שני הפעוטות לריב כאשר כל אחד מהם צועק בזעם: "הבור הזה שלי, זה שלי". שתי האימהות הגיעו במרוצה וכל אחת מהן צידדה בבנה. האחת אמרה: "זה שלו, כי הוא חפר את הבור". והשנייה טענה לעומתה: "אבל זו גינה ציבורית ששייכת לכולם".

אם נדמה לכם שוויכוחים כאלה של בעלות על בור או על נדנדה שננטשה אופייניים רק לפעוטות, מתברר שחיי היום-יום שלנו, המבוגרים, מלאים בקונפליקטים דומים, כפי שטוענים מייקל הלר וג'יימס זלצמן בספרם החדש. הלר, פרופ' למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבארה"ב, וזלצמן פרופ' למשפטים באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס, חוקרים את הנושא כבר כמה עשורים. שניהם נותנים למושג "קניין" משמעות רחבה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב.

דוגמה אופיינית לקונפליקט כזה מתרחשת בטיסות. כך קרה באחת הטיסות של חברת התעופה "אמריקן איירליינס" כשלאחר ההמראה, נוסעת בשם ונדי ויליאמס דחפה לאחור את משענת כיסאה והתרווחה בנינוחות. האדם שישב מאחוריה ביקש ממנה להרים את משענת הכיסא משום שהיא מתחככת בברכיו. כאשר ויליאמס סירבה, הוא החל לתופף על המשענת שלה ללא הפסקה. ויליאמס צילמה אותו בפעולה, והעלתה את האירוע ליוטיוב שהפך מיד לוויראלי[1]. למרבה ההפתעה האירוע עורר ויכוח סוער בקרב הצופים והתברר שהדעות נחלקו כמעט שווה בשווה בין התומכים בזכותה של ויליאמס להישען לאחור, ובין המצדדים בזכותו של האדם שמאחוריה להגן על ברכיו מפני משענת המושב שלה.

במקרה הזה "הקניין" שעליו שני הנוסעים התווכחו היה המרווח הצר שבין שני המושבים. האם הוא שייך לאדם שהמרווח נמצא מול המושב שלו, או לאדם שהמרווח נמצא מאחורי המושב שלו? התשובה לכך אינה חד משמעית טוענים מחברי הספר. כל אחד מהצדדים השתמש בנימוק שונה המגדיר בעלות על קניין. ויליאמס קנתה את המושב שהיה שלה באותה טיסה. למושב שלה היה מחובר כפתור שאִפשר לה להישען לאחור ולכן גם המרווח שמאחורי המושב היה שלה. ואילו האדם שמאחוריה טען שהמרווח היה שלו משום שהוא בעצם ישב בתוכו. במילים אחרות יש פה קונפליקט בין שני נימוקים שונים של בעלות על קניין. ולמעשה שני הנימוקים האלו לבעלות על קניין קיימים משחר ההיסטוריה, טוענים המחברים, וכך גם הקונפליקט ביניהם, כאשר כל צד בוחר את הנימוק שמתאים לו במצב המסוים.

לפעמים קונפליקטים של בעלות על קניין יכולים לגעת בתחומים שהם אף גדולים יותר וקריטיים לחיינו, טוענים המחברים, המביאים בעיקר דוגמאות מהחברה ומהתרבות האמריקנית. קונפליקטים אלו כוללים תחומים שנהוג לקשר לקניין כמו בעלות על אדמות או על משאבים שהולכים ומתמעטים כמו מתכות או עצים, אולם הם כוללים גם ניגודי אינטרסים בנוגע לזכויות יוצרים או לנתונים האישיים שלנו במרחב הדיגיטלי ורכישות דיגיטליות.

בסופו של דבר, המחברים טוענים שיש רק שישה נימוקים בסיסיים הקובעים בעלות על קניין: 1. זה שלי כי אני נמצא כאן (למשל האדם במטוס, או במקרה של חפץ שמונח על כיסא); 2. זה שלי כי זה מחובר לרכוש שלי (למשל הכפתור בכיסא של האישה במטוס); 3. הגעתי ראשון (למשל ההתיישבות באדמות במערב הפרוע בארה"ב); 4. עבדתי בשביל המוצר (למשל המצאת טכנולוגיה חדשה); 5. זה חלק מגופי (למשל הנתונים הגנטיים שלי); 6. זה שייך למשפחתי.

לטענת המחברים ככל שהחברה מורכבת יותר, כמו החברה המודרנית שלנו, והמשאבים הולכים ומתדלדלים, כך המאבק בין הנימוקים השונים שמציגים גופים שונים: ממשלתיים, עסקיים ופרטיים לבעלות על קניין, הולך וגובר. במאבק בין הנימוקים השונים, נראה שהמחברים נוטים לתמוך בתפיסות של שוויון וצדק חברתי, במחשבה שאלו יהיו הפתרונות לקונפליקטים מסוג זה.

אולם נראה שדווקא כאן הם מחמיצים את ההזדמנות להרהר על היתרונות הקשורים במצבים אפורים מסוג זה – האם באמת יש צורך בחוקים ובזכויות קניין בכל אינטראקציה אנושית שאנו נתקלים בה, גם אם היא נתפסת כשלילית? אולי אלו הן בכלל הזדמנויות שניתנו לנו כחברה כדי שנעבוד קצת יותר על הסובלנות שלנו ועל ההתחשבות שלנו באחרים. נוסע שמוותר על הנוחות שלו למען מישהו אחר או ילדים המשחקים יחד בארגז החול – זה עולם שנימוקים, כללים או צדק לא ישנו בו דבר, רק הלב.

References
.1 Woman reclines plane seat. See his reaction that went viral, YouTube
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תמונה למחשבה: הפילוסוף שחי את הפילוסופיה שלו

אריק בס

לפעמים אני יושב ומהרהר מי אני, ומה זה בכלל אומר להיות "אני"? בעשותי כך אני מנסה להשיל מעליי את כל המושגים, המאפיינים...

לספרים מותר לשקר

מאיה מזרחי

איזו הנאה לקרוא ספר שנתפר בעבודת נמלים כה מורכבת, בה כל חלקיק מתקשר עם חלק אחר בתמונה הרחבה, כמו גם עם חלקיקים אחרים שנכתבו בספרים אחרים, וכאלו...

כלים להישרדות בגיהינום וביום-יום

דינה גורדון

"תמצאו תקווה במקום שבו אין שום תקווה וחפשו מתנה בכל דבר שקורה בחיים" הוא משפט העשוי להישמע כמו קלישאה, אלא אם הוא יוצא מפיה של...

המרכיבים [הסודיים] של החיים הטובים

דינה גורדון

הנרי קין (Keane), בן 14, התגורר באחת השכונות העניות ביותר בבוסטון. הוא הצליח לנהל חיים יציבים ולא להסתבך בצרות שלא כמו רבים...

האג'נדות הרדיקליות שחדרו לצה"ל

נדב רט

ספרה החדש של העיתונאית והפובלציסטית נוה דרומי, שלשם הגילוי הנאות אציין כבר כעת שהייתי שותף בעריכתו, מטריד ומטלטל כאחד....

סבל פיזי ונפשי מתון תורם לבריאות

דינה גורדון

"גופנו הוא חברנו הטוב ביותר, וחברות צריך לטפח", כותב פרופ' יובל חלד בפתח ספרו החדש. אבל כיום, בחברה המודרנית, אנחנו מזניחים...

כך תשנו את דעתם של אחרים

נדב רט

כולנו מכירים את מבנה המערכת הפוליטית בארץ בשנים האחרונות. שני הגושים התמודדו ראש בראש במשך שנתיים, סבב אחר סבב, ללא הכרעה. כולנו כבר...

סוד קסמה של המיתולוגיה היוונית

גלית דהן קרליבך

"כשהייתי די קטן התמזל מזלי וקראתי ספר בשם 'מעשיות מיוון העתיקה'. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. בהמשך חיי איהנה מהמיתוסים ומהאגדות...

שתפו: