הרשמה לניוזלטר

מחשבות לא שגרתיות של בעלות על קניין

דינה גורדון | 14 באפריל 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

למי מותר להתרווח במושב המטוס

ליזה יצאה עם תום, בנה בן הארבע, לשחק בגינה ציבורית. תום חפר בארגז החול בור עמוק והלך לרגע לקחת צעצועים שיוכל להניח בתוכו. בזמן שתום הלך, הגיע פעוט אחר והתיישב בתוך הבור. כאשר תום חזר, התחילו שני הפעוטות לריב כאשר כל אחד מהם צועק בזעם: “הבור הזה שלי, זה שלי”. שתי האימהות הגיעו במרוצה וכל אחת מהן צידדה בבנה. האחת אמרה: “זה שלו, כי הוא חפר את הבור”. והשנייה טענה לעומתה: “אבל זו גינה ציבורית ששייכת לכולם”.

אם נדמה לכם שוויכוחים כאלה של בעלות על בור או על נדנדה שננטשה אופייניים רק לפעוטות, מתברר שחיי היום-יום שלנו, המבוגרים, מלאים בקונפליקטים דומים, כפי שטוענים מייקל הלר וג’יימס זלצמן בספרם החדש. הלר, פרופ’ למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבארה”ב, וזלצמן פרופ’ למשפטים באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג’לס, חוקרים את הנושא כבר כמה עשורים. שניהם נותנים למושג “קניין” משמעות רחבה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב.

דוגמה אופיינית לקונפליקט כזה מתרחשת בטיסות. כך קרה באחת הטיסות של חברת התעופה “אמריקן איירליינס” כשלאחר ההמראה, נוסעת בשם ונדי ויליאמס דחפה לאחור את משענת כיסאה והתרווחה בנינוחות. האדם שישב מאחוריה ביקש ממנה להרים את משענת הכיסא משום שהיא מתחככת בברכיו. כאשר ויליאמס סירבה, הוא החל לתופף על המשענת שלה ללא הפסקה. ויליאמס צילמה אותו בפעולה, והעלתה את האירוע ליוטיוב שהפך מיד לוויראלי[1]. למרבה ההפתעה האירוע עורר ויכוח סוער בקרב הצופים והתברר שהדעות נחלקו כמעט שווה בשווה בין התומכים בזכותה של ויליאמס להישען לאחור, ובין המצדדים בזכותו של האדם שמאחוריה להגן על ברכיו מפני משענת המושב שלה.

במקרה הזה “הקניין” שעליו שני הנוסעים התווכחו היה המרווח הצר שבין שני המושבים. האם הוא שייך לאדם שהמרווח נמצא מול המושב שלו, או לאדם שהמרווח נמצא מאחורי המושב שלו? התשובה לכך אינה חד משמעית טוענים מחברי הספר. כל אחד מהצדדים השתמש בנימוק שונה המגדיר בעלות על קניין. ויליאמס קנתה את המושב שהיה שלה באותה טיסה. למושב שלה היה מחובר כפתור שאִפשר לה להישען לאחור ולכן גם המרווח שמאחורי המושב היה שלה. ואילו האדם שמאחוריה טען שהמרווח היה שלו משום שהוא בעצם ישב בתוכו. במילים אחרות יש פה קונפליקט בין שני נימוקים שונים של בעלות על קניין. ולמעשה שני הנימוקים האלו לבעלות על קניין קיימים משחר ההיסטוריה, טוענים המחברים, וכך גם הקונפליקט ביניהם, כאשר כל צד בוחר את הנימוק שמתאים לו במצב המסוים.

לפעמים קונפליקטים של בעלות על קניין יכולים לגעת בתחומים שהם אף גדולים יותר וקריטיים לחיינו, טוענים המחברים, המביאים בעיקר דוגמאות מהחברה ומהתרבות האמריקנית. קונפליקטים אלו כוללים תחומים שנהוג לקשר לקניין כמו בעלות על אדמות או על משאבים שהולכים ומתמעטים כמו מתכות או עצים, אולם הם כוללים גם ניגודי אינטרסים בנוגע לזכויות יוצרים או לנתונים האישיים שלנו במרחב הדיגיטלי ורכישות דיגיטליות.

בסופו של דבר, המחברים טוענים שיש רק שישה נימוקים בסיסיים הקובעים בעלות על קניין: 1. זה שלי כי אני נמצא כאן (למשל האדם במטוס, או במקרה של חפץ שמונח על כיסא); 2. זה שלי כי זה מחובר לרכוש שלי (למשל הכפתור בכיסא של האישה במטוס); 3. הגעתי ראשון (למשל ההתיישבות באדמות במערב הפרוע בארה”ב); 4. עבדתי בשביל המוצר (למשל המצאת טכנולוגיה חדשה); 5. זה חלק מגופי (למשל הנתונים הגנטיים שלי); 6. זה שייך למשפחתי.

לטענת המחברים ככל שהחברה מורכבת יותר, כמו החברה המודרנית שלנו, והמשאבים הולכים ומתדלדלים, כך המאבק בין הנימוקים השונים שמציגים גופים שונים: ממשלתיים, עסקיים ופרטיים לבעלות על קניין, הולך וגובר. במאבק בין הנימוקים השונים, נראה שהמחברים נוטים לתמוך בתפיסות של שוויון וצדק חברתי, במחשבה שאלו יהיו הפתרונות לקונפליקטים מסוג זה.

אולם נראה שדווקא כאן הם מחמיצים את ההזדמנות להרהר על היתרונות הקשורים במצבים אפורים מסוג זה – האם באמת יש צורך בחוקים ובזכויות קניין בכל אינטראקציה אנושית שאנו נתקלים בה, גם אם היא נתפסת כשלילית? אולי אלו הן בכלל הזדמנויות שניתנו לנו כחברה כדי שנעבוד קצת יותר על הסובלנות שלנו ועל ההתחשבות שלנו באחרים. נוסע שמוותר על הנוחות שלו למען מישהו אחר או ילדים המשחקים יחד בארגז החול – זה עולם שנימוקים, כללים או צדק לא ישנו בו דבר, רק הלב.


  1. Woman reclines plane seat. See his reaction that went viral, YouTube

שתפו את הכתבה:

למי מותר להתרווח במושב המטוס

מחשבות לא שגרתיות של בעלות על קניין

דינה גורדון | 14 באפריל 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

Heller, Salzman, " Mine!: How the Hidden Rules of Ownership Control Our Lives", March, 2021 

ליזה יצאה עם תום, בנה בן הארבע, לשחק בגינה ציבורית. תום חפר בארגז החול בור עמוק והלך לרגע לקחת צעצועים שיוכל להניח בתוכו. בזמן שתום הלך, הגיע פעוט אחר והתיישב בתוך הבור. כאשר תום חזר, התחילו שני הפעוטות לריב כאשר כל אחד מהם צועק בזעם: “הבור הזה שלי, זה שלי”. שתי האימהות הגיעו במרוצה וכל אחת מהן צידדה בבנה. האחת אמרה: “זה שלו, כי הוא חפר את הבור”. והשנייה טענה לעומתה: “אבל זו גינה ציבורית ששייכת לכולם”.

אם נדמה לכם שוויכוחים כאלה של בעלות על בור או על נדנדה שננטשה אופייניים רק לפעוטות, מתברר שחיי היום-יום שלנו, המבוגרים, מלאים בקונפליקטים דומים, כפי שטוענים מייקל הלר וג’יימס זלצמן בספרם החדש. הלר, פרופ’ למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבארה”ב, וזלצמן פרופ’ למשפטים באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג’לס, חוקרים את הנושא כבר כמה עשורים. שניהם נותנים למושג “קניין” משמעות רחבה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב.

דוגמה אופיינית לקונפליקט כזה מתרחשת בטיסות. כך קרה באחת הטיסות של חברת התעופה “אמריקן איירליינס” כשלאחר ההמראה, נוסעת בשם ונדי ויליאמס דחפה לאחור את משענת כיסאה והתרווחה בנינוחות. האדם שישב מאחוריה ביקש ממנה להרים את משענת הכיסא משום שהיא מתחככת בברכיו. כאשר ויליאמס סירבה, הוא החל לתופף על המשענת שלה ללא הפסקה. ויליאמס צילמה אותו בפעולה, והעלתה את האירוע ליוטיוב שהפך מיד לוויראלי[1]. למרבה ההפתעה האירוע עורר ויכוח סוער בקרב הצופים והתברר שהדעות נחלקו כמעט שווה בשווה בין התומכים בזכותה של ויליאמס להישען לאחור, ובין המצדדים בזכותו של האדם שמאחוריה להגן על ברכיו מפני משענת המושב שלה.

במקרה הזה “הקניין” שעליו שני הנוסעים התווכחו היה המרווח הצר שבין שני המושבים. האם הוא שייך לאדם שהמרווח נמצא מול המושב שלו, או לאדם שהמרווח נמצא מאחורי המושב שלו? התשובה לכך אינה חד משמעית טוענים מחברי הספר. כל אחד מהצדדים השתמש בנימוק שונה המגדיר בעלות על קניין. ויליאמס קנתה את המושב שהיה שלה באותה טיסה. למושב שלה היה מחובר כפתור שאִפשר לה להישען לאחור ולכן גם המרווח שמאחורי המושב היה שלה. ואילו האדם שמאחוריה טען שהמרווח היה שלו משום שהוא בעצם ישב בתוכו. במילים אחרות יש פה קונפליקט בין שני נימוקים שונים של בעלות על קניין. ולמעשה שני הנימוקים האלו לבעלות על קניין קיימים משחר ההיסטוריה, טוענים המחברים, וכך גם הקונפליקט ביניהם, כאשר כל צד בוחר את הנימוק שמתאים לו במצב המסוים.

לפעמים קונפליקטים של בעלות על קניין יכולים לגעת בתחומים שהם אף גדולים יותר וקריטיים לחיינו, טוענים המחברים, המביאים בעיקר דוגמאות מהחברה ומהתרבות האמריקנית. קונפליקטים אלו כוללים תחומים שנהוג לקשר לקניין כמו בעלות על אדמות או על משאבים שהולכים ומתמעטים כמו מתכות או עצים, אולם הם כוללים גם ניגודי אינטרסים בנוגע לזכויות יוצרים או לנתונים האישיים שלנו במרחב הדיגיטלי ורכישות דיגיטליות.

בסופו של דבר, המחברים טוענים שיש רק שישה נימוקים בסיסיים הקובעים בעלות על קניין: 1. זה שלי כי אני נמצא כאן (למשל האדם במטוס, או במקרה של חפץ שמונח על כיסא); 2. זה שלי כי זה מחובר לרכוש שלי (למשל הכפתור בכיסא של האישה במטוס); 3. הגעתי ראשון (למשל ההתיישבות באדמות במערב הפרוע בארה”ב); 4. עבדתי בשביל המוצר (למשל המצאת טכנולוגיה חדשה); 5. זה חלק מגופי (למשל הנתונים הגנטיים שלי); 6. זה שייך למשפחתי.

לטענת המחברים ככל שהחברה מורכבת יותר, כמו החברה המודרנית שלנו, והמשאבים הולכים ומתדלדלים, כך המאבק בין הנימוקים השונים שמציגים גופים שונים: ממשלתיים, עסקיים ופרטיים לבעלות על קניין, הולך וגובר. במאבק בין הנימוקים השונים, נראה שהמחברים נוטים לתמוך בתפיסות של שוויון וצדק חברתי, במחשבה שאלו יהיו הפתרונות לקונפליקטים מסוג זה.

אולם נראה שדווקא כאן הם מחמיצים את ההזדמנות להרהר על היתרונות הקשורים במצבים אפורים מסוג זה – האם באמת יש צורך בחוקים ובזכויות קניין בכל אינטראקציה אנושית שאנו נתקלים בה, גם אם היא נתפסת כשלילית? אולי אלו הן בכלל הזדמנויות שניתנו לנו כחברה כדי שנעבוד קצת יותר על הסובלנות שלנו ועל ההתחשבות שלנו באחרים. נוסע שמוותר על הנוחות שלו למען מישהו אחר או ילדים המשחקים יחד בארגז החול – זה עולם שנימוקים, כללים או צדק לא ישנו בו דבר, רק הלב.


  1. Woman reclines plane seat. See his reaction that went viral, YouTube

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איך לטפח רעיונות פורצי דרך

דורית דינור

בשנות ה-90 הפכה "נוקיה" לנושאת הבשורה של הרשת הסלולרית הראשונה, ובתחילת שנות ה-2000 היא ייצרה מחצית מהטלפונים הסלולריים שנמכרו בעולם...

סיפורי נשמות מתגלגלות

דינה גורדון

גרישה צרולניק, גיבור ספרו של הסופר והמחזאי רועי חן, הוא עוף מוזר. יש לו דמיון פורה וידע נרחב בהיסטוריה, אבל בגיל 39 חייו מצטמצמים לנקודה...

תרופת המוסיקה

דורית דינור

אניטה קולינס לא ידעה לקרוא עד גיל תשע. היא הצליחה להעמיד פנים ולהסוות זאת, אך חוותה התדרדרות בלימודים. בהמשך גם קשריה החברתיים התחילו אט אט...

איך נתמודד עם הקולות שבפנים?

דורית דינור

ברגע שנמצאים בשקט אפשר להבחין בו: בזרם מחשבות המתנהג כמו תחנת רדיו שאינה מפסיקה לשדר בתוכנו. הדיבור הפנימי הנחשב כתכונה בסיסית של...

כולנו אוהבים לקנות בזול, אבל מהו המחיר האנושי?

דורית דינור

רבים מאיתנו אוהבים לעשות קניות ולהתחדש. ככל שנשיג את המוצר המבוקש בזול או בהנחה נרגיש טוב יותר. פרופ' ג'ורג...

כתם הלידה: משל לזמננו

ג'ף מיניק

ב-1843 פרסם הסופר נתניאל הות'ורן בביטאון הספרותי "פיוניר" את "כתם לידה" – סיפור קצר ומעורר מחשבה. שלוש שנים אחר כך הוסיף אותו לקובץ...

ביל גייטס מסביר איך למנוע משבר אקלים

עידן לוי

כאשר האדם השלישי בעושרו בעולם מפרסם ספר על משבר האקלים – מדובר באירוע משמעותי שעושה הדים מסביב לעולם. אין ספק שביל גייטס...

מדוע בני אדם נלחמים גם כשהכול אבוד?

דינה גורדון

מלחמות הן חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי מהעת הקדומה ועד ימינו. שבטים, אימפריות, ציוויליזציות ועמים יצאו למלחמה. לעתים, יצאו...

שתפו: