כניסה
הרשמה לניוזלטר

עד כמה התקשורת הישראלית מעצבת את התודעה שלנו לגבי ישראל ויוצרת הטיות מכוונות בשיח?

דורית דינור | 12 בינואר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

את מי התקשורת משרתת

כבר קרוב לעשור שהתקשורת הישראלית משתתפת במאבק בין-לאומי להשתלטות על תודעת הציבור הישראלי, ותומכת בצד שלא לטובת ישראל – כך טוען בחריפות חוקר התקשורת ועורך האתר "פרספקטיבה", חנן עמיאור, בספרו החדש. "חלקם של העיתונאים המקומיים במערכה זו מתבטא בעיקר באימוץ נלהב של כל טענת תעמולה אנטי ישראלית והפצתה הלאה, בחרחור מדנים פנימי במטרה להחליש את הלכידות החברתית [בישראל]", כותב עמיאור בספר שבו הוא גם מציג את הדרכים שנוקטים עיתונאים וגופי תקשורת כדי להטות מידע באופן מכוון במטרה לשנות את התודעה הציבורית לכיוון שמגנה ומשמיץ את ישראל.

דרך אחת לעשות זאת, הוא טוען, היא באמצעות ציטוט מקורות אנונימיים מבלי לציין את זהותם על אף שאינם חסויים. למשל כשכותבים: "משקיפים אמרו", או "מקור בכיר ציין", מדובר במקורות אנונימיים שאי אפשר להתחקות אחריהם ולאמת את הידיעות. לעתים זו אפילו הסוואה לדעה של העיתונאי עצמו. לדוגמה, עמיאור טוען כי כאשר נתניהו היה אמור לנאום בפני בית הנבחרים בארה"ב נגד ההסכם עם איראן, שנרקם בממשל אובמה ב-2015, דיווח העיתונאי בן כספית שאיפא"ק (שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקני) מתנגדת בחריפות לנאום. כספית הסתמך על מקורות ושיחות פרטיות עם ראשי איפא"ק, ואף הזהיר בכתבתו, בשם איפא"ק, שישראל תוחרם ותחול הרעה ביחסים עם מחוקקים דמוקרטים. אבל באותו זמן, איפא"ק פרסמה הודעה הקוראת לכל חברי הקונגרס לבוא למליאה ולשמוע את הנאום החשוב של נתניהו. לפי עמיאור, בשיחת עימות שניהל עם כספית, אמר לו כספית שאינו חייב לתת לו דין וחשבון.

דרך נוספת להטיית מידע, לפי עמיאור, היא שימוש בלוחמה פסיכולוגית כדי "לתקוף את תודעת הציבור בישראל, לפלג את הציבור ולערער את חוסנו הפנימי". למשל, כשכותבים על מגמת הירידה מהארץ גורמים לאנשים לחשוב שהחיים בארץ קשים ומתסכלים. כך לדוגמה במכתבו הפתוח של אמנון אברמוביץ' לראש הממשלה נתניהו (2018) הוא כתב: "בשנים האחרונות עטים הישראלים על דרכונים זרים". ב-2013 שודרה בטלוויזיה סדרה בשם "היורדים החדשים" שגיבוריה היו צעירים שירדו מהארץ. הם שיבחו את חייהם במדינות אחרות בהן יוקר המחיה נמוך ויש שלווה נפשית. אלא שנתוני הירידה מצביעים על מגמה הפוכה. לפי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), אחוז הירידה הגבוה ביותר (8 יורדים ל-1,000 אזרחים) היה בשנות ה-50. מספר שהלך וירד בהתמדה עד שבשנת 2017 הלמ"ס דיווחה על 0.6 יורדים לכל 1,000 איש. עמיאור תוהה איך קורה שבזמן של שפל בירידה, בחרה התקשורת לכתוב על "תופעה מטרידה", על "אבדן תקווה" ועל "דרכוני מילוט". דוגמה נוספת ללוחמה פסיכולוגית הן הכתבות על הירידה בשיעור המתגייסים לצה"ל, בניגוד לנתונים האובייקטיבים שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, דבר הפוגע בדימוי של צה"ל.

חנן עמיאור, "הסדנה להנדסת תודעה.
שש הדרכים של התקשורת הישראלית לעבוד עליכם", הוצ' סלע מאיר, נובמבר 2020

חנן עמיאור, "הסדנה להנדסת תודעה. שש הדרכים של התקשורת הישראלית לעבוד עליכם", הוצ' סלע מאיר, נובמבר 2020

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

אילעאי עופרן, "קול דמי אחיך", ידיעות ספרים, אוקטובר 2025
בין אחים לאויבים: אזהרה מהעבר ושאלות להווה

דינה גורדון

שרית אופק, "למות", התחנה, מרץ 2026
ברגע שאין עוד מה להציל

דינה גורדון

שושן הרן, "שבויה במשימה", ידיעות ספרים, ינואר 2026
גבולות המוסר האנושי

דינה גורדון

ירום הלוי, "הזיכוי - המסע אל החופש של רומן זדורוב", הוצאת עם עובד, ינואר 2026
כמו אצל קפקא, רק במציאות הישראלית 

גלית דהן קרליבך

שתפו: