תשכחו מכך שבעלי חיים פועלים רק לפי אינסטינקטים. לפי מחקרים בעשורים האחרונים, פילים, לוטרות, עורבים, תנינים ואפילו צרעות, הרבה יותר אינטלגנטים ממה שחשבנו
דינה גורדון | 23 בספטמבר 2016 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
ביקורת ספר: האם אנחנו חכמים מספיק להעריך את האינטלגנציה של בעלי חיים?
במשך שנים רבות חוקרים הניחו שלפיל יש אינטלגנציה זערורית, למרות ממדיו הענקיים. הסיבה לכך הייתה, לטענתם, שהוא לא יודע להשתמש בכלים, שזה אחד המדדים המקובלים לרמת אינטליגנציה. למשל, כאשר הניחו פרי מחוץ לכלוב של פילים, הרחק מהחדק שלהם, הם לא ידעו להשתמש במקל שהיה מונח בכלוב כדי לקרב את הפרי אליהם, כפי שלמשל קופי אדם רבים עשו בקלות. ״החוקרים הסיקו שהפילים לא מבינים את הבעיה. לא עלה בדעתם שאלו הם עצמם, שאינם מבינים את הפילים״, כותב פרופ׳ פראנס דה-ואל בהומור עוקצני.
דה-ואל, שחוקר התנהגות בעלי חיים כבר 30 שנה, בעיקר קופים, מסביר את הטעות הבסיסית במחקר הזה: האף של הפיל, עם חוש הריח המצוין שלו, נמצא בחדק, והוא עוזר לו לרחרח ולמשש את המזון או החפץ. אם הפיל מרים מקל, המקל חוסם לו את הנחיריים, ולכן הוא לא משתמש בו. כאשר תלו בכלוב של הפיל פירות עסיסיים גבוה מעל לראשו, הרחק מטווח החדק שלו, והניחו בכלוב מקלות וגם קופסה גבוהה קשיחה, הפיל התעלם מהמקלות, וללא היסוס התחיל לתת בעיטות קלות לקופסה, עד שהגיעה היישר מתחת לפירות. אחר כך הניח את שתי רגליו הקדמיות על הקופסה, וכעת החדק שלו כבר הגיע לפירות, והוא זלל אותם בהנאה. המסקנה הנכונה היא שפיל יודע להשתמש בכלים, אם נותנים לו את הכלים המתאימים.
אפשר לומר על מחקר מסוג זה, מוסיף דה-ואל, מה שחתן פרס נובל לפיסיקה, וורנר הייזנברג אמר פעם על כל היקום: ״מה שאנחנו רואים אינו הטבע עצמו, אלא הטבע שמתגלה לשיטת החקירה שלנו״. ברוח זו דה-ואל טוען בלהט שאם רוצים באמת לדעת משהו על רמת האינטלגנציה של בעלי חיים, צריך להתבונן עליהם בתוך הקונטקסט של העולם שלהם. ״זה יהיה מאוד לא הוגן לשאול האם סנאי יודע לספור עד עשר, אם ספירה איננה חלק ממהות חייו״, כותב דה-ואל. מהות חייו של סנאי היא לזכור איפה הוא החביא את האגוזים שלו, והאינטלגנציה שלו היא מרחבית.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו