בימים אלה נמצאות ארה"ב וסין במירוץ לכיבוש החלל. ספר חדש מחדד את האתגרים הטכנולוגיים שיש לפתור בדרך ומעלה את השאלה האם זה בכלל יטיב עם האנושות

דינה גורדון | 9 ביוני 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

ביקורת ספר: האם החלל הוא הפתרון לכל בעיות כדור הארץ?

אחרי שארה"ב הנחיתה את האדם הראשון על הירח, ביולי 1969, העניין של שתי המעצמות הגדולות במרוץ לחלל הלך ודעך. ארה"ב, שהצליחה להוכיח את עליונותה על בריה"מ בכיבוש החלל, לא התכוונה להישאר בחלל ולפתוח במלחמת כוכבים. חקר החלל לכשעצמו גם היה עסק יקר מדי. לאורך כחמישים שנה היא הפנתה תקציבים מהמרוץ לכיבוש החלל, לנושאים בוערים יותר על פני כדור הארץ, ובריה"מ הלכה בעקבותיה. בשנים האחרונות המאבק על כיבוש החלל התחדש, כאשר הפעם השחקניות הראשיות הן ארה"ב וסין, כפי שכותב העיתונאי החוקר כריסטופר ואנג'ק (Wanjek) בספרו החדש. ואנג'ק עבד במשך עשר שנים ככתב מומחה בנאס"א בנושא "מבנה ואבולוציה של היקום".

לפי ואנג'ק, המרוץ לחלל התחדש משתי סיבות עיקריות. סיבה אחת היא חשש מאפשרות של מלחמה – "סין הביעה בבירור את השאיפות שלה לגבי החלל. יש לה תחנות חלל משלה ורקטות לשגר אליהן אנשים, מה שגורם לארה"ב ולמדינות אחרות לחזור לירח ולבנות שם בסיס קבוע עד 2030", הוא כותב בספרו. המצב הזה, לפי ואנג'ק, דומה לתקופת המלחמה הקרה, כאשר בריה"מ שלחה את הלוויין המלאכותי הראשון לחלל, ספוטניק 1, ב-1957. דבר שאותת לעולם שבריה"מ היא המעצמה המובילה בעולם. הצעד הזה של בריה"מ שתפס את ארה"ב בהפתעה, דחף אותה להיכנס במלוא הכוח למאבק לכיבוש החלל, והוביל אותה בסופו של דבר לתוכנית אפולו ולשיגור האדם הראשון לירח.