כניסה
הרשמה לניוזלטר

הבמאי הישראלי המצליח ערן ריקליס מאמין שהיצירה חזקה מהפוליטיקה

מאיה מזרחי | 31 באוגוסט 2017 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

החופש לדמיין

עם ערן ריקליס ישבנו לראשונה ביוני 2013 (גיליון 250) במשך כמה שעות בבית קפה תל אביבי שכונתי מוכר ואהוב על הבמאי, זמן קצר לאחר שסרטו "להישאר בחיים" עלה לאקרנים, ובזמן שעבד על סרט חדש: "ערבים רוקדים".

ריקליס, שביים סרטים בלתי נשכחים כמו "זוהר", "הכלה הסורית" ו"עצי לימון", סיפר בראיון על המסע האישי שהוביל אותו ליצור את הדמויות החזקות בסרטיו, שצריכות לעתים לפעול בסיטואציות מורכבות ואף בלתי אפשריות. "בסופו של דבר", הוא אמר, "כל הדמויות הן חלק ממני. ולא משנה אם זה ילד פלסטיני, קונסול רומני, שחקן כדורגל גרמני או זמר מזרחי".

צילום: תקווה מהבד

צילום: תקווה מהבד

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אריאל שנבל, "יום השישי", כנרת-זמורה, מארס 2026
המחיר הכבד של תיקון העבר 

נדב רט

שמואל רוזנר, "בעניין החרדים...", התחנה, מארס 2026
בין הסתגרות להשתלבות: האתגר החרדי והעתיד הישראלי

נדב רט

הלגרד האוג, "אול רייט גוד נייט", מגרמנית: טלי קונס, הוצאת ספריית רות, ינואר 2026
החיים בצל היעלמות

גלית דהן קרליבך

גיא פרל, רן ברקאי, "מדוע לא היו להן פנים", הוצאת אדרא, נובמבר 2025
מערת האדם הקדמון – חלון אל התודעה?

דינה גורדון

פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

שתפו: