תשכחו מכך שאתם, בני המשפחה שלכם והחברים שלכם נורמליים. אינפלציה של אבחונים פסיכיאטריים ותאוות בצע של חברות התרופות, הופכות התנהגויות יומיומיות לבעיות רפואיות, ואת החברה כולה לחולה, מתריע פסיכיאטר בעל שם עולמי, פרופ׳ אלן פרנסיס

דינה גורדון | 23 בספטמבר 2016 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

ביקורת ספר: כולנו (אולי) לא נורמליים

אנחנו נמצאים בסחרור אינפלציוני של אבחונים פסיכיאטרים, כותב פרופסור אלן פרנסיס. מבוגרים, קשישים, בני נוער, ילדים ואפילו תינוקות מקבלים גלולות נגד דיכאון, חרדה, מאניה-דפרסיה (הפרעה דו קוטבית), הפרעות קשב והתקפים פסיכוטים. הפסיכיאטריה השתלטה כל כך על חיינו עד ש״בריכת הנורמליות מתכווצת ונעשית לשלולית קטנה״.

הבעיה אולי מוכרת, אבל כשפרנסיס מתריע עליה, יש לה משקל מיוחד: פרנסיס היה שותף בכיר בכתיבת הגרסה השלישית של המדריך הרשמי לאבחון הפרעות נפש של אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית (DSM), ועמד בראש צוות הכותבים של הגרסה הרביעית שלו.

כלומר, פרנסיס נמצא בתוך החוג הפנימי ביותר של בעלי הידע וההשפעה, הקובעים והמנווטים מה יכלל במדריך הזה. אי אפשר להקל בכך ראש כי ל-DSM יש השפעה רבה. כיום הוא הכלי העיקרי בארה״ב ובישראל לאבחון הפרעות נפש, והוא הסמכות הרפואית העיקרית לקבוע מה נורמלי ומה לא נורמלי: למשל בדיונים על אי שפיות בבתי משפט, על קבלת כספי ביטוח רפואי, על הערכה של רשויות רווחה וגם על כמה עזרה והקלות יקבל ילד בבית הספר.