כניסה
הרשמה לניוזלטר

אביב זה היה בשנת 1660, השמש קמה ליום חדש, והשעון הביולוגי של ניקולא שוב לא אכזב…

מאיה מזרחי | 24 באוגוסט 2016 | תרבות ואמנות | 5 דק׳

בתוך מוחו של אמן | ארבע העונות

אביב

זה היה בשנת 1660, השמש קמה ליום חדש, והשעון הביולוגי של ניקולא שוב לא אכזב וצלצל בחוזקה. הוא פקח את עיניו ושמע את קולות הסוחרים והכרכרות שהחלו את יומם בחשכה. הוא התיישב בצד המיטה והתמתח, הסתובב לאחור והתבונן באן-מארי הישנה. ״שלושים שנה אנחנו יחד ואינני יכול להשתעמם מלהתבונן בה ישנה״, חשב לעצמו.

כהרגלו, הוא קם לרחוץ את פניו והתפנה לתרגילי הבוקר שלו. מתיחות, קפיצות וכפיפות. הוא לא ויתר לעצמו. אן-מארי כבר הייתה לבושה כשסיים ובחיוך הגישה לו כוס חלב חם ולחם עם חמאה לארוחת הבוקר. ״אתה בטוח שאתה לא דורש מעצמך יותר מדי לגילך?״, שאלה אותו אשתו. ״מי מחליט מתי זה יותר מדי?״, ענה ניקול ברוך ובחיוך. ״אלך להתלבש ואצא. תודה על הארוחה״.

חורף | תמונה: Wikipedia

חורף | תמונה: Wikipedia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אריאל שנבל, "יום השישי", כנרת-זמורה, מארס 2026
המחיר הכבד של תיקון העבר 

נדב רט

שמואל רוזנר, "בעניין החרדים...", התחנה, מארס 2026
בין הסתגרות להשתלבות: האתגר החרדי והעתיד הישראלי

נדב רט

הלגרד האוג, "אול רייט גוד נייט", מגרמנית: טלי קונס, הוצאת ספריית רות, ינואר 2026
החיים בצל היעלמות

גלית דהן קרליבך

גיא פרל, רן ברקאי, "מדוע לא היו להן פנים", הוצאת אדרא, נובמבר 2025
מערת האדם הקדמון – חלון אל התודעה?

דינה גורדון

פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

שתפו: