הוא היה הילד הרע של עולם האדריכלות ונחשב לזאב הבודד של האלפיון העליון. כעת אילן פיבקו מתנער מהדעות הקדומות ועושה בתים לכולם
איל לוינטר | 17 באוגוסט 2013 | תרבות ואמנות | 6 דק׳
פיבקו מתרגל למיינסטרים
אילן פיבקו נשען לאחור בכיסאו, נאנח, והתלבט מה להשיב לשאלה שהפניתי אליו. "אתה שואל איך השם שלי הפך למותג בעולם האדריכלות הישראלי? חשבתי על זה, ואני לא ממש יודע", השיב. "אולי זה קשור לכך שבמשך שנים רבות הייתי קצת הילד הרע של האדריכלות".
אם תחפשו נוסחה מדויקת להצלחה של פיבקו, תתקשו למצוא אחת. אבל דבר אחד אפשר לומר: משולחנו של מי שעבד קשה כדי לתכנן פרויקטים רבים למגורים, מבני ציבור, משרדים ובתי מלון בישראל, יצאו גם כמה פרויקטים קצת שנויים במחלוקת, עם גוון לא ממסדי. מסוג הדברים שיכולים להיות כישלון חרוץ, או הצלחה מסחררת שקשה לשכוח. אלה שהפכו את פיבקו לאותו ילד רע שפורץ את המסגרות המקובלות. ואלה שאולי הפכו את שמו לסמל סטטוס.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
