כניסה
הרשמה לניוזלטר

אחרי שני עשורים בהופעות עם דיוויד בואי, המתופף סטרלינג קמפבל כותב לאפוק טיימס את זיכרונותיו

סטרלינג קמפבל | 8 באפריל 2016 | תרבות ואמנות | 9 דק׳

השנים שלי עם דיוויד בואי

תחילתו של הקשר שלי עם דיוויד בואי היה כשהייתי בן 14. השנה הייתה 1978, כשלמדתי לנגן בתופים. נכנסתי ללובי של בניין הדירות שבו גרתי, באזור שכונת ה"אפר ווסט סייד" בניו יורק, כשלפתע פגשתי במתופף דניס דיוויס, שהחזיק בידו מצילה ומקל תיפוף. "לאן אתה הולך?" שאלתי בהתלהבות. הייתי סקרן ולא הכרתי מוזיקאים מקצועיים.

"יש לי הופעה הערב, אני הולך לנגן ב׳מדיסון סקוור גארדן׳", ענה לי דיוויס. "אני מופיע עם דיוויד בואי. רוצה לבוא?". הוא הושיט לי כרטיס והותיר אותי פעור פה. הוא הקליט כמה מהאלבומים המשפיעים ביותר של בואי – "Young Americans", "Station to Station", "Low", "Heroes", אבל לא הכרתי אף אחד מהם. בימים ההם הכרתי רק שיר אחד של בואי, Fame.

איור: Rob Counts/Epoch Times NY

Benjamin Chasteen/Epoch Times

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
Michelle Young, "The Art Spy", HarperOne, May 2025
המרגלת מהמוזיאון: רוז ולנד נגד מכונת הביזה הנאצית

מ.ג האנלי גוף

אודי בן סעדיה, "איש אשר רוח בו", כנרת זמורה דביר, אוגוסט 2025
השקט שממנו נבנית הגבורה 

חיים אבייב

לילי מרליס והארפו בקסלי, "זמן יוון", יצירה עברית, אוקטובר 2025
המדינה שבה הזמן מתיישב לידך לקפה

מאיה מזרחי

אלי-ה כהן, "מוּפָוַואדַאת", קוראים הוצאת ספרים, אוגוסט 2025
האמונה סוללת לאדם את הדרך 

דינה גורדון

אורין גנץ, "לעוף עם כנפיים שבורות", הוצאת אוריון, אוקטובר 2025
מנטרות מתוך האבל: ספרה של אם ששבה להאמין בחיים

דינה גורדון

דוד מנחם, "שלום במרומיו", הוצאת ידיעות ספרים, 2025
הזקנה, הרב והלולב

נדב רט

שתפו: