איך מתכוננים לפיצוץ דמוגרפי ידוע מראש? מצד אחד חדשות טובות בהחלט: תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ולהשתפר, ואנו צפויים לחיות יותר בהשוואה לעידנים קודמים. מצד שני, חל גידול מתמיד במבוגרים הסובלים מבעיות הזקנה – החל מהבעיות הקלות, וכלה במחלות שמאלצות גם את בני המשפחה לבחור בין טיפול סיעודי בבית ובין טיפול בבתי אבות.

לא סתם בוצעה רפורמה בגמלת הסיעוד בשנת 2018. שלושת רמות הסיעוד שהוגדרו במקור (א, ב, ג) לא ייצגו נכונה את התנאים המשתנים בעולם המציאות. המעבר לשש רמות סיעוד חדשות, מאפשר ליותר מבוגרים להיות זכאים לקבלת גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, ולפיכך לקבל יותר שירותים נחוצים: החל מטיפול סיעוד בבית וכלה בתמיכה קהילתית ואחרת. השינוי היה דרוש מכיוון שחל גידול בשטח באנשים הזקוקים לטיפול סיעודי צמוד כזה או אחר, בשל מחלה, ירידה קוגניטיבית ועוד.

רפורמת הסיעוד הייתה צעד מתבקש ומבורך בהחלט, ולצידה נעשו צעדים נוספים בשנים שלאחר מכן. אחד מהם בוצע ממש לאחרונה, עם הקמתה של ועדת שרים מיוחדת לענייני זקנה בישראל. אם עד היום לא היה שום גוף יחיד שמרכז את כל נושא הזקנה מול הגורמים הרלוונטיים, הרי שכיום ועדת השרים לענייני זקנה צפויה למלא את החלל הזה.

כמו כן לאחרונה הוחלט לאפשר לזכאי גמלת סיעוד להעסיק מטפלים זרים בצורה ישירה. לפי נתוני קו למעסיק כיום יש בישראל מעל 278 אלף זכאי גמלת סיעוד, וכן מעל 77,000 בעלי היתר להעסקת עובד זר סיעודי. הבעיה טמונה במספרם של המטפלים הסיעודיים הזרים, שמגיע לכדי קצת יותר מ-57,500 עובדים זרים.

מספר זה לא מספיק כדי לתת טיפול ביתי לכל בעלי ההיתר להעסקת מטפל זר. לכן החליטה רשות האוכלוסין וההגירה לשנות את שיטת ההעסקה הקיימת, כדי להקל על הסיעודיים ובני משפחותיהם. יש לקוות שיימצאו עוד 20 אלף מטפלים זרים שחסרים כיום, לצד פתרונות ומענה גם ל-1.3 מיליון אזרחים ישראלים שמטפלים בעצמם בקרוב משפחה אחד לפחות.

עד כאן הכול טוב ויפה, אבל מה הלאה? דוקטור אבי ביצור, ראש תחום גרונטולוגיה במכללת בית ברל ומנכ"ל המשרד לענייני גמלאים לשעבר – טוען שנגמרו הימים בהם כל המבוגרים מוגדרים "בני הגיל השלישי". הביטוי הזה טועה ומטעה, ובהתאם לו גם היחס וצורת הטיפול הניתנים לאוכלוסיית המבוגרים.

מכיוון שלבני 60 עד 80 יש צרכים שונים מהותית מבני 80 ומעלה, דר' ביצור מבקש לחלק מחדש את אוכלוסיית המבוגרים לשני סוגים, ולא רק לסוג אחד כפי שקיים עד כה: בני 60 עד 80 הם בני הגיל השלישי, ובני 80 ומעלה יהיו בני הגיל הרביעי.

זה אולי נדמה כשינוי סמנטי בלבד, אבל למעשה זה הרבה מעבר לכך. כאשר האוכלוסיות הללו מוגדרות בצורה נכונה, בהתאם לצרכים האמיתיים בשטח, ניתן גם לתת להן מענה מדויק יותר בכל רמות החיים: רפואית, כלכלית, חברתית ועוד. כל זאת בדגש על הזדקנות בקהילה ועל טיפול ביתי, ופחות במוסדות לסוגיהם – שהיא ממילא הבחירה המועדפת על רוב האנשים.

מעבר לכך קורא דר' ביצור להקים גם מפלגת מבוגרים שתרוץ לכנסת, וזאת על רקע הצלחתן של מפלגות מגזריות אחרות בשנים האחרונות. 1.3 מיליון בני 60 ומעלה הם 16 מנדטים נכון להיום, וככל שתוחלת החיים תעלה מספר זה יעלה בהתאם. רק כך נצליח לקדם את התמיכה והשירותים להם זקוקה שכבת הגיל המבוגרת בישראל.