בתור תושבי ישראל, קשה שלא לגלות עניין בתחום הפוליטיקה (בכל זאת, 4 מערכות בחירות בשנתיים, זה לא משהו שניתן לפספס או להתעלם ממנו). אצל רבים מהמתעניינים בפוליטיקה (הן הישראלית והן העולמית), יכול לעלות הצורך והרצון לקחת בה חלק פעיל, לתרום ואולי גם לשנות.

הדרך להשגת המטרה, אמורה להתחיל כמובן בבחירת מסלול הלימודים המתאים ובמקרה הזה, התחום הרלוונטי לפוליטיקה ולמדינאות יהיה מדע המדינה.

תחום מדע המדינה, משתייך למדעי החברה והוא עוסק בנושאים כגון: משטרים מדיניים, לאומיות, מבנים של חברות, חוקה ומשפט, מדיניות כלכלית ונושאים נוספים.

מי שמעוניין ללמוד מדע המדינה, יוכל לעשות זאת במסלול לתואר ראשון – כאשר הלימודים נמשכים כ-3 שנים אקדמיות (תואר BA).

תכנית הלימוד והנושאים המרכזיים

לימודי מדע המדינה עוסקים כאמור בכל מה שקשור למדינה, הן לעניינים פנימיים והן לקשרים בינלאומיים. כחלק מכך, מסגרת הלימודים הנבחרת עבור המטרה, אמורה להעניק לתלמידים ידע וכלים אשר יאפשרו להם להבין ולנתח בצורה מעמיקה תהליכים פוליטיים, בינלאומיים וציבוריים.

תכנית הלימוד מורכבת מקורסים עיוניים במגוון רחב של נושאים, כאשר בין הבולטים שביניהם: יסודות המשטר בישראל, יחסים בינלאומיים, מנהל ומדיניות ציבורית,  מחשבה מדינית, התנהגות וכלכלה פוליטית , ממשל ופוליטיקה, ניהול, סטטיסטיקה ושיטות מחקר, פוליטיקה בת זמננו ונושאים רבים נוספים.

הלימודים מוצעים לרוב במסלול חג חוגי מורחב או במסלול דו חוגי בו ניתן לשלב תחום נוסף כמו: מדע המדינה ותקשורת, מדע המדינה ומשפטים, מדע המדינה וכלכלה ועוד..

מהם תנאי הקבלה ללימודים?

תנאי הקבלה לתואר במדע המדינה ישתנו בין מוסד לימוד אחד לאחר.

ברוב מוסדות הלימוד, יבקשו בגרות מלאה ועמידה במבחן הפסיכומטרי – כאשר ציוני הקבלה יקבעו לרוב על פי הביקוש לחוג באותה השנה, כמו גם בהתבסס על שיקולים שונים של מוסד הלימודים.

בכל מקרה, ההמלצה תהיה לבדוק את תנאי הקבלה עוד בטרם ההרשמה, על מנת לוודא את העמידה בתנאים ובמקרים בהם לא עומדים בתנאים, בכדי שיתאפשר לדעת מה צריך לעשות או להשלים – במקרים מסוימים יעלה הצורך לעשות השלמת בגרויות או לעבור מבחן פסיכומטרי נוסף על מנת לשפר את הציון ובכדי להבטיח עמידה בתנאי הקבלה.

מה ניתן לעשות בסיום הלימודים?

בוגרי תואר ראשון במדע המדינה יכולים להחליט להמשיך לתואר שני או לנסות ולהשתלב בעבודה בתחום. בוגרי התואר יכולים להשתלב בעבודה במגוון משרות נחשקות ובין היתר: במשרדי ממשלה (רבים מבוגרי התואר מצליחים להתקבל לקורס צוערים של משרד החוץ), בתור יועצים לפוליטיקאים, כיועצי תקשורת, בתחום העיתונאות, במערכות המגזר הציבורי השונות, בתחום המחקר וניתוח נתונים ורשימת האפשרויות עוד ארוכה ומגוונת.

איך לבחור את מוסד הלימודים המתאים?

ראשית כל, חשוב לדעת כי יש לא מעט אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ אשר מציעות מסלול בלימודי מדע המדינה – והיצע האפשרויות הרחב, פועל לטובת המתעניינים בלימודים ומאפשר להם לבצע את הבחירה האופטימאלית במסגרת הנכונה.

בכדי לבצע את הבחירה הנכונה באותה מסגרת לימוד, קיימת חשיבות גבוהה לשים דגש על פרמטרים כגון: האם הלימודים מוצעים במתכונת חד חוגית, דו חוגית או שניהם גם יחד (בהתאם להעדפות שיש לכם בנושא), השם והמוניטין של אותה מסגרת לימוד, ימי הלימוד ושעות הלימוד (ישנן מכללות המציעות לימודי ערב), תנאי הקבלה למוסד הלימודים, מי הם המורים באותו החוג, קרבה גיאוגרפית למקום המגורים, גובה שכר הלימוד (אשר לרוב יהיה שכר לימוד אוניברסיטאי סטנדרטי) וכמובן, מענה על דרישות וצרכים פרטניים ועוד..

דגש על כל אותם הפרמטרים יאפשר לבצע את הבחירה המיטבית באותו מוסד לימודים.