כשלהיות בסדר עם כולם בא על חשבוננו 

יש אנשים שמסוגלים לזהות שינוי זעיר במצב רוחו של אדם אחר, אבל מתקשים להבחין ברגע שבו הם עצמם מתחילים לוותר על מה שנכון להם. תשובה קצרה להודעה, שתיקה ארוכה מעט מהרגיל או הבעת פנים שקשה לפענח עלולות לעורר אצלם שורה של שאלות: האם אמרתי משהו לא במקום? אולי פגעתי בו? כדאי שאסביר את עצמי? שאנסה לתקן? שאוודא שהכול בסדר? עם הזמן הם מתרגלים לעקוב בדריכות אחר תגובותיהם של אחרים, להתאים את עצמם אליהן ולנסות למנוע מראש כל חיכוך.

כלפי חוץ הם עשויים להיתפס כאנשים רגישים, מתחשבים ונעימים. אלא שיש הבדל בין הרצון להתחשב באחר לבין התחושה שאסור לאכזב אותו. כשהחשש מתגובתו של האחר מתחיל להכתיב את הבחירות שלנו, ההתחשבות עלולה להפוך לריצוי.