עם הגיל אנחנו נוטים לזכור פחות פרטים מדויקים. תיאוריה חדשה מציעה שלא מדובר בסתם התדרדרות עצבית, אלא אולי גם בשינוי הסתגלותי מתוכנן: מעבר מצבירת מידע לשימוש בניסיון, בזיהוי דפוסים ובהעברת ידע לאחרים
רקפת תבור | 11 באוקטובר 2026 | מדע וטכנולוגיה | 6 דק׳
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?
לפני יותר ממאה שנה היה לזיגמונד פרויד מושג די נחרץ לגבי מה שקורה לנו עם הגיל. בסביבות גיל 50, כתב ב-1905, נוטה להיעלם "הגמישות של התהליכים הנפשיים" המאפשרת טיפול פסיכואנליטי. הוא אף ניסח את מסקנתו בבוטות: "אנשים זקנים כבר אינם ניתנים לחינוך"[efn_note]Sigmund Freud, "Selected papers on hysteria and other psychoneuroses - ON PSYCHOTHERAPY", 1905
[/efn_note].
מעט קודם תיאר הפסיכולוג והפילוסוף ויליאם ג'יימס מה לדעתו קורה במוחנו המזדקן. בספרו "עקרונות הפסיכולוגיה" כתב כי מגיע זמן שבו "אנו שוכחים בשבוע לא פחות מכפי שאנו מסוגלים ללמוד באותו פרק זמן", ובזקנה מופלגת, "השכחה גוברת על רכישת הידע – או ליתר דיוק, כבר אין כמעט רכישה של ידע חדש"[efn_note]William James, "The Principles of Psychology", CHAPTER XVI, 1890
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
