ככל שבעל חיים גדול יותר וחי זמן רב יותר, כך היינו מצפים שיחלה יותר בסרטן. אבל פילים ולווייתנים פיתחו שיטות להפר את החשבון הזה – והן עשויות ללמד אותנו משהו על ההגנות של הגוף האנושי
עידו פוקס | 9 בספטמבר 2026 | מדע וטכנולוגיה | 9 דק׳
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן
במאי 2007, במהלך ציד מסורתי בצפון אלסקה, ביתרו ציידי אינופיאט את גופתו של לווייתן קשוּת-ראש. מתחת לשכבת השומן, באזור השכמה, הם נתקלו בחפץ שלא היה אמור להיות שם: שבר מתכת ישן, מוקף ברקמה שהחלימה סביבו.
היסטוריונים שחקרו את השבר זיהו שהוא חלק מ"רומח נפץ" – כלי ששימש ציידי לווייתנים במאה ה-19. על סמך מקורות היסטוריים הם העריכו כי הרומח נורה על הלווייתן ככל הנראה סביב 1890. אם ההערכה נכונה, הלווייתן נשא את השבר בגופו קרוב ל-120 שנה.
הביולוג קרייג ג'ורג', שבחן את הממצא, העריך אז כי ייתכן שהלווייתן היה כמעט בן 130 במותו. הרומח לא היה שעון מדויק – אי אפשר לדעת בוודאות בן כמה היה הלווייתן כשנפגע, או באיזו שנה בדיוק נורה – אבל הוא סיפק ראיה מוחשית ובלתי תלויה לכך שלווייתני קשות-ראש מסוגלים לחיות הרבה מעבר לגיל מאה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת | מקור: Shutterstock
