בתרגום החדש ל"תשעה סיפורים" מתגלה ג'יי.די סלינג'ר לא רק כמחבר "התפסן בשדה השיפון", אלא כסופר חד-עין של טראומה, שכול וילדות בצל מלחמה
גלית דהן קרליבך | 12 ביולי 2026 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
העולם מבעד לזכוכית
לקוראים הישראלים ג'יי.די סלינג'ר מוכר בעיקר בזכות שתי יצירות. הראשונה היא "התפסן בשדה השיפון", רומן חניכה מודרני שבמרכזו הולדן קולפילד, נער המספר את סיפורו מתוך התנגדות כמעט לכל מוסכמה של עולם המבוגרים. כבר בפתיחת הרומן הוא לועג למסורת הספרותית של רומני החניכה הוויקטוריאניים, ובראשם "דיוויד קופרפילד" של צ'רלס דיקנס.
היצירה השנייה המזוהה עמו במיוחד היא הסיפור הקצר "יום מושלם לדגי בננה", הפותח את הקובץ "תשעה סיפורים". הקובץ רואה כעת אור בתרגומו הנפלא, החי והרהוט של יותם בנשלום.
סיפורי הקובץ נכתבו בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ורובם התפרסמו לראשונה ב"ניו יורקר" בשנים 1953-1948. בשנת 1953 כונסו לספר, שהפך עד מהרה לאחד מקובצי הסיפורים החשובים והמשפיעים ביותר בספרות האמריקנית של המאה העשרים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
ג'יי- די סלינג'ר, "תשעה סיפורים", מאנגלית: יותם בנשלום, הוצאת עם עובד, מאי 2026