כניסה
הרשמה לניוזלטר

במעבדות ברחבי העולם חוקרים משמיעים מוסיקה לתאים חיים, לא כדי לרפא, אלא כדי לבדוק אם רטט יכול לשנות את הדרך שבה הגוף מתנהג

רקפת תבור | 8 בינואר 2026 | מדע וטכנולוגיה | 16 דק׳

המוסיקה שאנחנו שומעים, והמחקרים שמנסים לבדוק מה היא עושה לגוף

מאז ומתמיד בני אדם רצו להאמין שלצליל יש כוח מרפא. תפילה, שירה, כלי נגינה, מנטרות – בכל תרבות מופיעה אותה תקווה עתיקה: שמשהו בלתי נראה יכוון את הגוף חזרה לאיזון. אלא שתקווה איננה מנגנון, וסיפור איננו ניסוי.

אבל לפעמים הדרך הטובה ביותר להתמודד עם רעיון עתיק אינה ללעוג לו, אלא לבדוק אותו במקום שבו אין מקום לאשליות: על תאים אמיתיים, בתנאים מבוקרים. וזה בדיוק מה שעשו חוקרים מברזיל, כאשר השמיעו מוסיקה לתאי סרטן שד ובדקו מה קורה להם. במקום מטופלים בחדר טיפול היו רק צלחות מעבדה: תאי סרטן שגודלו בתנאים אחידים, בלי אמונה ובלי ציפייה – רק ביולוגיה.

לכל "קבוצה" של תאים הוצמד פס-קול אחר למשך כחצי שעה: אצל חלק התנגן קטע מסונטה של מוצרט, אצל אחרים – קטע מהסימפוניה החמישית של בטהובן; ובקבוצה שלישית הושמעה "אטמוספירות" של ג'רג' ליגטי – יצירה תזמורתית מודרנית מ-1961, צפופה ומרחפת, כמעט נטולת "מנגינה" במובן המקובל. קבוצת הביקורת קיבלה את מה שמדענים אוהבים יותר מכל: שקט.

אילוסטרציה: מגזין אפוק

אילוסטרציה: מגזין אפוק

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: