סוד הקסם של "פיקסאר"

בקריאה ראשונה של הספר, העוסק באמנות הסיפור של "פיקסאר", תהיתי עד כמה הוא רלוונטי גם לקוראים שאינם עוסקים בקולנוע או בכתיבה. מחברו, התסריטאי דין מובשוביץ, מציין בהקדמה כי אוריינות הסיפור היא מיומנות מהותית עבור כל אחד ואחת – האמנם?

מי שייהנו במיוחד מהספר הם חובבי פיקסאר – אלו שראו את "למעלה", "רטטוי", "צעצוע של סיפור", "מוצאים את נמו", "הקול בראש" ועוד – והתפעלו מיכולתם של סרטים אלה להצחיק ולגעת בלב. הספר מפרק את הקסם הזה לחלקים: איך בוחרים דמויות? איך בנו את עולמן? כיצד נבחרים הפרוטגוניסטים והאנטגוניסטים כך שיאתגרו זה את זה? ואילו תחנות עוברות הדמויות בתהליך?