כניסה
הרשמה לניוזלטר

סדרת ניסויים שערכו חוקרים מאוניברסיטת בון שבגרמניה ומאוניברסיטת קולומביה הבריטית הובילה אותם להציע פרדיגמה חדשה במדע, לה עשויות להיות השלכות על הדרך בה אנחנו מבינים את החיים ברמת התא ומעלה

רקפת תבור | 8 במאי 2024 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

חוקרים: התא הוא מעין ישות עצמאית המנהלת תהליכי "חשיבה"

פרופ' פרנטיסק בלוסקה (Frantisek Baluska), ביולוג של תאי צמחים מאוניברסיטת בון שבגרמניה, בחן את תהליכי צמיחת השורשים של מגוון מיני צמחים. הוא הבחין שקצות השורשים מסוגלים לחוש קשת רחבה של גירויים המגיעים מהסביבה כגון לחות, זמינות חמצן, כוח כבידה, אור, מגוון כימיקלים ועוד.

בלוסקה ושותפיו מאוניברסיטת קולומביה הבריטית הציבו בניסוי שערכו נבטי תירס בני ארבעה ימים בחלקו העליון של מתקן שצורתו Y הפוכה, וצילמו את השורשים שלהם מדי 5 דקות. בכל זרוע של ה-Y הציבו החוקרים גירויים שונים כמו אור או חומר כימי כלשהו, במטרה ללמוד על האופן בו השורש מגיב.

החוקרים הבחינו, למשל, ששורשי התירס נוטים להתרחק מאור: אם אחת מזרועות ה-Y ההפוך הייתה מוארת מעט יותר, שורשי התירס העדיפו לצמוח לכיוון הזרוע השנייה, החשוכה יותר. תהליך שככל הנראה דימה את מה שקורה במציאות בשכבות הנמוכות יחסית והחשוכות של הקרקע. שורשי התירס גם בחרו להתרחק מכמה סוגים של חומרים כימיים, כמו מלח למשל.

אילוסטרציה: Shutterstock

אילוסטרציה: Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: