כניסה
הרשמה לניוזלטר

מאגדה למציאות – הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

רקפת תבור | 4 בספטמבר 2023 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

דמעות הדם של ולד המשפד "דרקולה"

ברם סטוקר, סופר אירי בן המאה ה-19, ניסה לגלות כל מה שידוע על ערפדים כאשר התכונן לכתוב ספר חדש. במשך מאות שנים פורסמו בתרבויות שונות מיתוסים על ערפדים הנוהגים לשוטט בחשיכת הלילה עקב רגישותם לאור השמש, ונהנים מחיי נצח כל עוד הם ממשיכים לשתות דם של קורבנות הנקרים בדרכם. בחלק מהסיפורים הם מתוארים כבעלי ניבים ארוכים המסייעים להם לנשוך את הקורבן, וחלקם אף מזילים דמעות של דם לאחר שקיבלו דם טרי.

סטוקר ידע שבימי הביניים דובר רבות על ערפדים ופותחו מגוון טכניקות להתגונן מפניהם, כשהחשש הגדול ביותר היה שהם יחזרו מעולם המתים, ממנו הם מגיעים. כדי למנוע מהם לחזור נהגו לעתים לתקוע יתד בליבו של אדם הנחשד בערפדות, ממש כמו בסדרה "באפי ציידת הערפדים". במקרים אחרים כרתו את ראשו או שרפו את הגופה. בקבר מהמאה ה-17 שנחשף בפולין באוגוסט השנה נמצא שריד של ילד בערך בן 6 שכפי הנראה נחשד בערפדות. כדי להבטיח שלא ייצא מקברו הוא נקבר כשקרסוליו נעולים במנעול והוא שוכב כשפניו כלפי מטה.

יום אחד נתקל סטוקר במקרה בספר יוצא דופן מתחילת המאה ה-19. הספר סקר את הנסיכים השונים שהנהיגו את נסיכויות רומניה לאורך השנים, ובהערת שוליים בספר הוא מצא את ההשראה לגיבור ספר הערפדים שלו – ולד ה-3 מהמאה ה-15 הנודע גם בכינוייו "ולד דרקוליה" או "ולד המשפד". סטוקר השתמש בדמותו של ולד ה-3 כדי לתאר את דרקולה הערפד האכזרי לא רק כאדם הנהנה מדמיו של קורבנותיו, אלא גם כאיש שעיניו לעתים אדומות כדם.

ולד ה-3, המוכר גם כ"ולד המשפד"
וכ"ולד דרקוליה" | Picture gallery of the Vienna Art History Museum/Public Domain

ולד ה-3, המוכר גם כ"ולד המשפד" וכ"ולד דרקוליה" | Picture gallery of the Vienna Art History Museum/Public Domain

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: