"לדעתי, כמעט לכולם יש לפחות יכולת מצומצמת לחזות את העתיד. הם פשוט לא שמים לב לזה"

במאי 1858 חלם סמואל קלמנס (Clemens, 1835-1910), מי שנודע לימים בשם העט מארק טוויין, חלום שטלטל אותו. בחלומו הוא ראה את גופתו של אחיו הצעיר, הנרי, שוכבת בחליפה נאה בתוך ארון קבורה מתכתי כשעל חזהו מונח זר שושנים לבנים ובמרכז הזר שושן אדום. סמואל התעורר מבועת מהחלום ויצא מהבית בבהלה עד שקלט שבעצם כל זה היה רק חלום, שאחיו חי, ושאין באמת סיבה לדאגה.

באותם ימים עבד סמואל הצעיר על ספינת "פנסילבניה" ששייטה לאורך נהר המיסיסיפי, והוא הצליח לשכנע סוף סוף גם את הנרי להצטרף לעבודה על הסיפון. אלא שאופיו המיוחד של סמואל הפריד ביניהם. סמואל הסתכסך עם נווט הספינה, ויליאם בראון, והועבר לספינה אחרת בעוד הנרי המשיך לעבוד על ה"פנסילבניה" והפליג איתה במעלה הנהר. ב-13 ביוני, כשהספינה התקרבה לממפיס שבטנסי, גרם פיצוץ עז בדוד החימום שלה למותם של 250 נוסעים. הנרי נכווה קשות ונפצע בריאותיו. הוא פונה לבית חולים בממפיס, שם נפטר מפצעיו כשמונה ימים מאוחר יותר.