סיפורי עמים ומשלים נחשבים לרוב כחומר קריאה לילדים לפני השינה. אולם כאשר צוללים לתוכם מגלים חוכמה עתיקה ושיעורים חשובים לחיים שרלוונטיים גם למבוגרים
מאיה מזרחי | 14 בפברואר 2022 | תרבות ואמנות | 10 דק׳
חוכמת האגדות והמשלים
הקאנון של הספרות המערבית הוא כמו מכרה זהב עמוק ועתיק. התנ"ך. האיליאדה. האודיסאה. "אינאיס" של ורגיליוס. "רעיונות" של מרקוס אורליוס. סיפורי קנטרברי. "הקומדיה האלוהית" של דנטה. מחזותיהם של מולייר ושייקספיר. ספריה של ג'יין אוסטין. "מלחמה ושלום" ו"אנה קרנינה" של טולסטוי.
ב-3,000 השנים האחרונות נכתבו מאות יצירות ספרותיות בולטות – פילוסופיה, חיבורים מדעיים, ספרי היסטוריה, ביוגרפיות ושירה. אולם ויגן גורויאן, פרופ' אמריקני לתיאולוגיה, טוען שלכל אלה חשוב להוסיף גם סיפורי אגדות ומשלים – מהם נוטים להתעלם. בצעד חריג הוא החל, בשנות ה-90, ללמד במספר אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת וירג'יניה, קורס על הסיפורים שנהג להקריא לילדיו כשהיו קטנים. הקורס, שהתחיל עם 15 תלמידים, הפך להצלחה גדולה – בכל מחזור המתינו כ-100 תלמידים ברשימת ההמתנה.
גורויאן הבין שהאגדות אינן רק דרך לחנך ולבדר את ילדיו הקטנים, אלא גם סיפורים המסייעים לבני 20 ומעלה להגיע לתובנות עמוקות על החיים. בספרו "דואגים ללב המידות הטובות: כיצד סיפורים קלאסיים מעוררים את הדמיון המוסרי של הילד", מסביר גורויאן כי האגדות המפורסמות שימשו במשך מאות שנים לבסס "דמיון מוסרי" אצל ילדים. זהו דמיון שאינו קשור בשליטה במיומנויות או ברכישת ידע, אלא במידות טובות שצריך לטפח: חמלה וצדק, אמונה ואומץ, תקווה ומתינות. "דמיון מוסרי" מאפשר לאדם להבחין בין טוב לרע ובין צדק לעוול, ולקבל החלטות מוסריות נכונות יותר.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו