חוקרים מתחילים להבין שחוש הריח שלנו הוא הרבה יותר שימושי מכפי שחשבנו. האם בעתיד נוכל להגיע לגילוי מוקדם של מחלות באמצעותו?
רקפת תבור | 9 ביוני 2020 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳
האם לשמחה, לאהבה ולמחלות כמו סרטן ופרקינסון יש ריח?
שמתם לב ששמחה יכולה להיות לפעמים מדבקת? תחשבו למשל מה קורה כשכל המשפחה יושבת לארוחה ביחד והאווירה קצת רצינית עד שפתאום מישהו מקבל הודעה משמחת – החברים בדיוק הצליחו לתאם מפגש חברתי שציפה לו. אמנם הידיעה אינה נוגעת לשאר בני הבית, אבל בכל זאת, השמחה שלו מתפשטת גם לאחרים ופתאום כל האווירה מסביב לשולחן הופכת לקלילה ולעליזה יותר.
כבר עשרות שנים נחקר הרעיון שהרגשות שלנו מדבקים ועוברים בערוצים בלתי מילוליים. הבעות הפנים שלנו, שפת הגוף, האופן בו אנחנו משתמשים בקולנו, האופן בו אנחנו נוגעים וכו'. כשאחרים רואים את המחוות האלו הם קולטים אותן, ובאופן בלתי מודע אף מושפעים מהן[1].
אולם פרופ' גון סמין (Gün Semin), כיום מאוניברסיטת ליסבון שבפורטוגל, רצה לבדוק האם לצד הבעות הפנים, טון הדיבור והמישוש, יש גם לחוש הריח שלנו תרומה ל"ווירליות" של השמחה. כדי לעשות זאת הוא חילק את המחקר שלו לשני שלבים מרכזיים: השלב הראשון היה איסוף של דגימות זיעה שנלקחו מתשעה נבדקים בשלושה מפגשים שונים. במפגש אחד הם צפו בסרטונים משמחים, במפגש אחר בסרטונים מעוררי פחד והיה גם מפגש שהוקדש לסרטונים ניטרליים, כמו למשל תמונות נוף. לחלק זה של המחקר בחר פרופ' סמין לגייס גברים בלבד בגלל שגברים נוטים להזיע יותר, כפי שהסביר במאמר[2].
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
![[Shutterstock]](https://storage.epoch.org.il/epoch/2020/06/MAIN_Shutterstock-1-1024x637.jpg)
תמונה: Shutterstock
