כניסה
הרשמה לניוזלטר

"אני יוצאת להתאוורר", אמרה קאמי. היא הרגישה את העייפות משתלטת עליה לאחר כמה שעות של עבודה…

מאיה מזרחי | 14 במאי 2018 | תרבות ואמנות | 5 דק׳

"את מה שיש במוחי איש לא ייקח ממני"

"אני יוצאת להתאוורר", אמרה קאמי. היא הרגישה את העייפות משתלטת עליה לאחר כמה שעות של עבודה בלתי פוסקת.

היא התיישבה על מדרגה ביציאה מהסטודיו שלה, בגדיה היו מלאים באבק. היא התבוננה על העוברים ושבים ברחוב מבלי באמת להתבונן עליהם. במוחה היא הייתה עדיין בתוך הסטודיו, מול הפסל שלה.

"ההתבגרות", קאמי קלודל, מוצג היום במוזיאון אורסיי | תמונה: CC-PD-Mark

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
Michelle Young, "The Art Spy", HarperOne, May 2025
המרגלת מהמוזיאון: רוז ולנד נגד מכונת הביזה הנאצית

מ.ג האנלי גוף

אודי בן סעדיה, "איש אשר רוח בו", כנרת זמורה דביר, אוגוסט 2025
השקט שממנו נבנית הגבורה 

חיים אבייב

לילי מרליס והארפו בקסלי, "זמן יוון", יצירה עברית, אוקטובר 2025
המדינה שבה הזמן מתיישב לידך לקפה

מאיה מזרחי

אלי-ה כהן, "מוּפָוַואדַאת", קוראים הוצאת ספרים, אוגוסט 2025
האמונה סוללת לאדם את הדרך 

דינה גורדון

אורין גנץ, "לעוף עם כנפיים שבורות", הוצאת אוריון, אוקטובר 2025
מנטרות מתוך האבל: ספרה של אם ששבה להאמין בחיים

דינה גורדון

דוד מנחם, "שלום במרומיו", הוצאת ידיעות ספרים, 2025
הזקנה, הרב והלולב

נדב רט

שתפו: