"אני אהיה ציירת גדולה"

ארטמיזיה הסתכלה מסביבה על האולם מלא הגברים. היא התבוננה באביה והחלה לדבר. "הצייר אוגוסטינו טאסי היה חבר טוב של אבי, הם הכירו במהלך עבודה משותפת אצל האפיפיור. הוא היה כמו בן בית אצלנו. אבי תמיד נזהר מלהכניס אנשים לחיינו, מאז שאמי נפטרה... הוא מגונן עליי, אני עובדת איתו בסטודיו, מציירת לצדו. כשאבי ביקש מאוגוסטינו טאסי לתת לי שיעורים פרטיים הוא בטח בו לגמרי, וטאסי הפר את אמונו".
"בסדר, בסדר, תספרי לנו על המקרה", דחק עורך הדין.