כניסה
הרשמה לניוזלטר

כיצד דימוי ציבורי יכול לעצב את התפיסה שלנו מבלי שנוכל להטיל בו ספק

עמרי אסנהיים | 3 בספטמבר 2014 | מחשבות | 3 דק׳

שיעור על המוח עם חגי פליסיאן

בעיני רבים חגי פליסיאן נחשב לרוצח האולטימטיבי. הדמות שלו התאימה בול לתדמית. הוא בא מהשכונה הלא נכונה, שם המשפחה שלו כבר הוכתם בעבר בפלילים, ובעיקר הפרצוף שלו, המכוסה דרך קבע זיפים שחורים ועבים ובמרכזו עיניים גדולות ומאיימות שידרו דבר אחד: רוצח.

במשך תשעת החודשים בהם היה עצור בחשד לביצוע הרצח הכפול במועדון הברנוער, מדינה שלמה ראתה בחגי פליסיאן סמל לרוע צרוף, רוע טהור. ראו בו רוצח מתועב שמתוך שנאה בלתי מוסברת פרץ למקום בילוי של נערים ונערות תמימים וריסס ללא אבחנה צרורות של ירי. הפרופיל מעורר האימה של פליסיאן שודר שוב ושוב במהדורות החדשות מדי יום וקיבע יותר ויותר את דמותו הציבורית השנואה. מי שנכח באולם בית המשפט בעת שפליסיאן הובא לשם, יכול היה להתרשם שגם השופטים שאמורים היו לחרוץ את דינו יתקשו לנתק בין מראהו החיצוני לבין החשדות. עם פרצוף כזה, ושם כזה, ושכונה כזאת ממנה בא, ידעו אפילו עורכי דינו, יהיה לפליסיאן קשה לצאת מהרשעה מהדהדת.

צילום: אלדד רפאלי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מה קורה כש"דילמת הקרונית" יורדת לפסים אישיים | דעה 

ד"ר משה רט

מנכ״ל ויו״ר אפוק, דור לוינטר
"אנחנו קהילה גדולה – עשרות אלפים בחרו לתמוך בעיתונות מסוג אחר"

צוות אפוק

הדרך הארוכה אל תוך עצמנו
הדרך הארוכה אל תוך עצמנו – והתרבות שמונעת מאיתנו ללכת בה | דעה

ד"ר משה רט

מסכי המסחר בוול סטריט, 17 בספטמבר 2025
מדוע צריך להיזהר מהגאות המלאכותית בשוק ההון | דעה

גלעד סלונים

היצר הרע הוא מעין רוח רעה הנכנסת באדם ומשבשת את שיקול דעתו
זה הילד הרע, לא אני | דעה

ד"ר משה רט

עיקרון האפקט הכפול – מה אתם הייתם עושים?
עיקרון האפקט הכפול – מה אתם הייתם עושים?

עידו פוקס

שתפו: