כניסה
הרשמה לניוזלטר

זוכת פרס ישראל, האדריכלית עדה כרמי-מלמד, מחפשת את "מצב הרוח״ של הבניינים, ומחפשת לחזור אל השקט

מאיה מזרחי | 3 בספטמבר 2014 | תרבות ואמנות | 7 דק׳

דברים שבלעדיהם הבניין לא חי

״בכנס שהשתתפתי בו בירושלים, אחד המרצים אמר שהאובדן הכי גדול שקרה לאדם במאה ה-20 הוא אובדן השקט. אני חושבת שזה כל כך נכון״, מספרת האדריכלית, כלת פרס ישראל, עדה כרמי-מלמד כשנפגשנו במשרדה בתל אביב.

״זה מתבטא בכל המובנים״, היא ממשיכה, ״באקוסטיקה, בבנייה המודרנית, באולמות הקולנוע שחושבים שכולם חירשים, במהירות בה אנחנו חיים... איבדנו את השקט. לכן אני מקפידה להכניס את השקט למבנים שאני מתכננת״.

עדה כרמי-מלמד

צילום: אלכס גורביץ׳

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
ברונו פרייזנדרפר, 12 משפטים ששינו את העולם, מגרמנית: עירד בן יצחק, הוצאת עם עובד, 2026
הפילוסופיה חוזרת לרחוב

גלית דהן קרליבך

מיכל זמורה, גדולה מסך חלקיי, ידיעות ספרים, ספטמבר 2026
"מה עוד אני יכולה לתת אחרי שכבר נתתי הכול"

חיים אבייב

אבינתן אור, "מבעד לאדמה", כנרת, זמורה דביר, ספטמבר 2026
אבינתן אור חוזר אל מעמקי השבי

דינה גורדון

"ראשיהם של זקן וצעיר", לאונרדו דה וינצ'י, 1500-1495
תמונה למחשבה: לא רק לדאוג להם – גם להזדקק להם

מאיה מזרחי

פו הדוב
מאה שנה ביער מאה האקרים: מה פו הדב ידע על חברות

מאיה מזרחי

אריה לוי, "תיקון עולם", ספרי ניב, פברואר 2026
מעשה אחד, עולמות שלמים

דינה גורדון

שתפו: