כניסה
הרשמה לניוזלטר

האדריכל אייל עמידן חזר לדירת ילדותו בצפון תל אביב 50 שנה לאחר שנבנתה, וגילה שהשדות שהיו סביב והנוף שהשקיף עד להרצליה התחלפו בנוף של תל אביב המודרנית מרובת הבניינים. לפני כשלוש שנים החליטו דיירי הבניין לשפץ אותו, ועמידן ניצל את ההזדמנות לצאת להרפתקה חדשה, שונה באופיה מסניפי הבנקים הגדולים, אולמות האירועים והמסעדות שהוא מעצב, ויצר לעצמו את הבית שתמיד רצה

מאיה מזרחי | 5 באוגוסט 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

נוסטלגיה מתחדשת

צילום הבית: עמית גרון

13 קומות במעלית מובילות אל דירת חמישה חדרים נעימה וביתית. כבר בכניסה, מבחינים משמאל בחדר האוכל ומגיעים אל אזור המטבח שמחובר אל הסלון ואל המרפסת המשתקפת מבעד לשתי דלתות הזזה גדולות באורך שלושה מטרים. עמידן מפעיל את התאורה המבצבצת דרך חריצים בקירות. התאורה יוצרת מצבים שונים הניתנים לעמעום. בעזרת לחיצה על כפתור באייפון שלו, הוא מפעיל את מערכת הסאונד בסלון הממלאת את החלל בצלילים נעימים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
Michelle Young, "The Art Spy", HarperOne, May 2025
המרגלת מהמוזיאון: רוז ולנד נגד מכונת הביזה הנאצית

מ.ג האנלי גוף

אודי בן סעדיה, "איש אשר רוח בו", כנרת זמורה דביר, אוגוסט 2025
השקט שממנו נבנית הגבורה 

חיים אבייב

לילי מרליס והארפו בקסלי, "זמן יוון", יצירה עברית, אוקטובר 2025
המדינה שבה הזמן מתיישב לידך לקפה

מאיה מזרחי

אלי-ה כהן, "מוּפָוַואדַאת", קוראים הוצאת ספרים, אוגוסט 2025
האמונה סוללת לאדם את הדרך 

דינה גורדון

אורין גנץ, "לעוף עם כנפיים שבורות", הוצאת אוריון, אוקטובר 2025
מנטרות מתוך האבל: ספרה של אם ששבה להאמין בחיים

דינה גורדון

דוד מנחם, "שלום במרומיו", הוצאת ידיעות ספרים, 2025
הזקנה, הרב והלולב

נדב רט

שתפו: