כניסה
הרשמה לניוזלטר

90 אחוז מהעיוורים לא יוצאים מהבית לבדם, מסביר פרופ׳ אמיר עמדי. אבל בעזרת טכנולוגיה חדשה שפיתח יוכל כל עיוור עם אייפון ״לראות״ במוחו אחרי כמה עשרות שעות של הכשרה

רקפת תבור | 19 במאי 2014 | מדע וטכנולוגיה | 8 דק׳

לשמוע צהוב, להקשיב לחיוך

בשביל רובנו, להסתובב בבית ולמצוא את זוג הנעלים שחיפשנו מונח בפינת החדר זה עניין שבשיגרה. אבל לא בשביל סיגלית, עיוורת מלידה. כדי לאתר ולזהות חפצים היא בדרך כלל צריכה להיעזר בידיים, בחוש המישוש. אולי מקל הנחייה יכול לרמוז לה שחפץ כלשהו בכלל מונח שם בפינת החדר. בכל זאת, היא תצטרך ממש לגשת אליו ולגעת בו כדי שתוכל לזהות שאלו בעצם הנעליים שחיפשה. אבל טכנולוגיה ישראלית חדשה מאפשרת לסיגלית לראות במוחה את הנעליים שהיא מחפשת, מבלי שהיא צריכה לעבור שום ניתוח.

״תוך כדי עבודה עם עיוורים ראיתי שיש מצב בלתי נסבל״, מספר פרופ׳ אמיר עמדי מהאוניברסיטה העברית. מתברר, הוא אומר, שכמעט 90 אחוזים מהעיוורים לא יוצאים מהבית לבד. "אם למשל מדברים על היכולת להיות עצמאי, אנחנו מדברים על כ-10 אחוז שנעזרים במקל, עוד חצי אחוז שמשתמשים בכלבי נחייה, וכל האחרים פשוט נשארים בבית", מספר פרופ' עמדי בריאיון לאפוק טיימס. "יש כ-40 מיליון עיוורים בעולם. אנחנו מדברים על כמות עצומה של אנשים".

פרופ' אמיר עמדי עם מערכת ה-eyeMusic, לפני שהמצלמה עברה לאייפון.
תמונות: באדיבות פרופ' אמיר עמדי, האונ' העברית

פרופ' אמיר עמדי עם מערכת ה-eyeMusic, לפני שהמצלמה עברה לאייפון.
תמונות: באדיבות פרופ' אמיר עמדי, האונ' העברית

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: