כניסה
הרשמה לניוזלטר

מודלים חדשים של התודעה מציעים לנו לחפש אותה לא רק בקרב בני האדם ובממלכת החי, אלא גם באטומים, במולקולות ובעצם בכל חפץ דומם שמורכב דיו

רקפת תבור | 13 בדצמבר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 10 דק׳

המתמטיקה של התודעה

אחת השאלות המסקרנות והבלתי פתורות שהעסיקה את האנושות לאורך ההיסטוריה היא היכן שוכנת התודעה. שאלה ממש לא פשוטה, שנידונה שוב ושוב בתקופות שונות.

כבר במאה השישית לפני הספירה טען הפילוסוף היווני תאלס שנשמות מעורבות בכל דבר ברחבי היקום – הוא האמין שגם לחיות, לצמחים ואף לאבנים יש נשמה. הפילוסוף האיטלקי ג'ורדנו ברונו בן המאה ה-16 טען ש"אין שום דבר שאין לו נשמה ושאין לו עקרונות חיים". כלומר, ההשקפה המקובלת בימים ההם הייתה כי הנפש היא חלק בלתי נפרד מהחומר, באשר הוא. אולם במאות השנים שחלפו מאז, ההשקפה הזו איבדה מהאטרקטיביות שלה.

מעט אחרי ברונו, הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט חולל במאה ה-17 מהפכה בהבנת התודעה כשהציע את ההשקפה ה"דואליסטית", לפיה הגוף והנפש מורכבים מסוגים שונים ונפרדים של חומר. הוא הסביר שהנפש, המסוגלת לחשוב, לדמיין ולחוש, עשויה מחומר שאינו פיזיקלי. לעומתה, הגוף מורכב מחומר פיזי, הפועל בהתאם לחוקי הפיזיקה המוכרים לנו. המשמעות, מנקודת המבט של חקר התודעה, היא כבדה. אם חוקי הפיזיקה המוכרים לנו אינם פועלים על התודעה, האם נוכל בכלל לחקור אותה בכלים מדעיים?

[Shutterstock]

[Shutterstock]

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: