הרשמה לניוזלטר

“נראה שצלילים שונים משפיעים על צמיחתם או על מותם של תאים”, אומרים חוקרים מאוניברסיטת פדובה באיטליה, והם לא לבד – עוד ועוד חוקרים מתעניינים בהשפעה שיש לצלילים על החומר ועל הגוף ומעזים להציע שבעתיד אולי אף נוכל לרפא מחלות באמצעותם

רקפת תבור | 14 בפברואר 2021 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳

האם בעתיד נוכל להרוג תאים סרטניים באמצעות מוסיקה קלאסית?

בגיליון 341 כתבנו על מחקרים המעידים כי המוסיקה שאנו שומעים משפיעה עלינו פסיכולוגית ואפילו פיזית באופן מובהק. מדענים מאוניברסיטת פדובה וחוקרים שותפים מאיטליה לא הסתפקו בנתונים אלו, והסתקרנו לדעת מדוע הצלילים השונים משפיעים עלינו, ומה האפקט האמיתי שלהם על הגוף ועל מבנה התאים שלנו. כדי לבחון זאת הם אספו תאים משרירי לב של עכברים והעבירו אותם למבחנות.

במשך 20 דקות השמיעו החוקרים לכל מבחנה מוסיקה או צלילים מסוג אחר (מוסיקה קלאסית, נעימה לתרגול מדיטציה, תנועת כלי רכב וכו'), ולאחר מכן צילמו את המבנה הפנימי של תאי השריר. לכל אחד מסוגי המוסיקה או הקולות "האזינו" שש מבחנות שונות[1].

החוקרים חיפשו בעיקר להבין מה קורה ברמה של מולקולות ה"מיקרוטובולין" שהן מעין צינוריות מיקרוסקופיות הבונות את שלד התא. נוסף על ייצוב התא יש להן תפקיד נוסף ביכולת התנועה שלו. כדי ששלד התא יהיה חסון מספיק (יהיו לו הרבה מיקרוטובולין), הוא זקוק לריכוז גבוה של מולקולות קטנות יותר המכונות "אלפא טובלין" (α-tubulin).

שתפו את הכתבה:

Shutterstock

האם בעתיד נוכל להרוג תאים סרטניים באמצעות מוסיקה קלאסית?

“נראה שצלילים שונים משפיעים על צמיחתם או על מותם של תאים”, אומרים חוקרים מאוניברסיטת פדובה באיטליה, והם לא לבד – עוד ועוד חוקרים מתעניינים בהשפעה שיש לצלילים על החומר ועל הגוף ומעזים להציע שבעתיד אולי אף נוכל לרפא מחלות באמצעותם

רקפת תבור | 14 בפברואר 2021 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳

Shutterstock

בגיליון 341 כתבנו על מחקרים המעידים כי המוסיקה שאנו שומעים משפיעה עלינו פסיכולוגית ואפילו פיזית באופן מובהק. מדענים מאוניברסיטת פדובה וחוקרים שותפים מאיטליה לא הסתפקו בנתונים אלו, והסתקרנו לדעת מדוע הצלילים השונים משפיעים עלינו, ומה האפקט האמיתי שלהם על הגוף ועל מבנה התאים שלנו. כדי לבחון זאת הם אספו תאים משרירי לב של עכברים והעבירו אותם למבחנות.

במשך 20 דקות השמיעו החוקרים לכל מבחנה מוסיקה או צלילים מסוג אחר (מוסיקה קלאסית, נעימה לתרגול מדיטציה, תנועת כלי רכב וכו'), ולאחר מכן צילמו את המבנה הפנימי של תאי השריר. לכל אחד מסוגי המוסיקה או הקולות "האזינו" שש מבחנות שונות[1].

החוקרים חיפשו בעיקר להבין מה קורה ברמה של מולקולות ה"מיקרוטובולין" שהן מעין צינוריות מיקרוסקופיות הבונות את שלד התא. נוסף על ייצוב התא יש להן תפקיד נוסף ביכולת התנועה שלו. כדי ששלד התא יהיה חסון מספיק (יהיו לו הרבה מיקרוטובולין), הוא זקוק לריכוז גבוה של מולקולות קטנות יותר המכונות "אלפא טובלין" (α-tubulin).

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המדע של השליטה בכאב

רקפת תבור

דווין טרנר, חובש קרבי בדיוויזיה המוטסת ה-101 של צבא ארה"ב, הגיע באחד מימי הראשון של אפריל 2003, עם כ-15 לוחמים נוספים, לעיירה השוכנת מדרום...

באטמן גרסת המציאות: העיוורים שפיתחו יכולות סונר של עטלף

רקפת תבור

כשהחושך נופל אפשר להתרשם מיכולתם של העטלפים לתקוף את טרפם – החרקים המעופפים. הם צדים אותם בזריזות, תוך...

מחקר חדש: שתייה מרובה של אלכוהול גורמת לנזק מוחי. שתייה מתונה מובילה להתדלדלות החומר הלבן והאפור

רקפת תבור

אתם פותחים את הבקבוק, מוזגים שתי כוסיות ויוצאים למרפסת לנשום אוויר צח,...

מהארכיון: מגע הראי של ד”ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס (30) היה בתורנות הראשונה שלו בחדר מיון ב"בית החולים הכללי מסצ’וסטס" שבבוסטון. בשעה שעבר על רשימת המטופלים...

קפטן סטארלינק: התוכנית של אילון מאסק לאינטרנט מהשמים

רקפת תבור

כולם מדברים על רשתות 5G שישפרו מהותית את השימוש שלנו באינטרנט כאשר יאפשרו לכמות גדולה של "מכונות" – כלי רכב...

“אני לא יודע מי בנה את זה, למי ישנה הטכנולוגיה הזאת, או למי יש המוח לבנות זאת, אבל היה שם משהו שהוא טוב יותר מהמטוס שלנו”

מאיה מזרחי

לואיס ("לו") אליזונדו ניהל במשך 20 שנה מבצעי מודיעין...

סוד הסנכרון: מדוע לדברים סמוכים יש נטייה להסתנכרן זה עם זה

רקפת תבור

ממציא שעוני המטוטלת, הפיזיקאי ההולנדי כריסטיאן הויגנס (Christiaan Huygens), הבחין באמצע המאה ה-17 כי בכל פעם שהוא...

האם אחת התעלומות המפתיעות בפיזיקה לקראת פתרון – גילוי כוכבים שקופים?

רקפת תבור

ספרי מדע בדיוני מרבים לספר לנו על אסטרונאוטים הנוחתים בכוכב עלום ומרוחק ומגלים בו...

שתפו: