"הסיכון שאדם מודרני מתמודד איתו הוא שהוא עלול להתעורר יום אחד ולגלות שהחמיץ מחצית מחייו", כתב הפסיכואנליטיקאי והפסיכיאטר השווייצרי קרל יונג (1961-1875), לפני מאה שנה.

יונג, שהיה מבכירי תלמידיו של פרויד, פיתח תיאוריה המכונה "פסיכולוגיה אנליטית או פסיכולוגיה יונגיאנית", שהטביעה חותם עמוק בחברה. הוא ראה כיצד תופעות כמו התמכרויות, דיכאון וחרדה התפשטו בזמן המודרני כמו מגפה, וטען שהן אחת הסיבות המרכזיות לאובדן היכולת של אנשים למצוא משמעות בחיים. "אנחנו חיים בתקופה של חוסר שקט, עצבנות, מתח, בלבול וחוסר כיוון הגדולים ביותר", הוא כתב, "בקרב המטופלים שלי ממדינות רבות, כולם אנשים משכילים, יש מספר לא מבוטל של אנשים שבאו אליי לא מפני שהם סובלים מהפרעה נפשית, אלא מפני שלא מצאו שום משמעות בחייהם". יונג ניסח את הצורך למצוא משמעות בחיים בשפה ציורית: על האדם לגלות "את התפקיד שיש לו כאחד השחקנים בדרמה הנשגבת של החיים".