איך להפוך לבלתי שביר – הסיפור של דיוויד גוגינס

זה היה עוד ערב שגרתי בחייה של משפחת גוגינס. בשעה עשר בלילה עזבו אחרוני האורחים את משטח ההחלקה על סקטים שהמשפחה ניהלה בעיר ויליאמסוויל שבמדינת ניו יורק. האם ושני הבנים (בני שש ושמונה) החלו לנקות ולקרצף את הרצפה והשירותים, כשהאב פוקח עליהם עין בוחנת מעמדתו במשרד, ליד הקופה. לקראת חצות, השכיבה האם את הבנים לישון על הספה במשרד, בזמן שהחלו להגיע ראשוני האורחים למועדון שהחל מחצות הפך למשטח ריקודים. לקראת שלוש לפנות בוקר הם סגרו את המועדון, האם הרימה את שני הבנים בזרועותיה, כולם נכנסו למכונית המשפחתית ונסעו הביתה.

הנסיעה הביתה הייתה מתוחה. האב רתח מכעס על האם ששלחה אליו מבטים זועמים, לאחר שהוא פלרטט עם אחת הנשים במועדון. בבית, לאחר שהבנים כבר כמעט נרדמו, נשמעו צעקות מריבה וחבטות עזות. הבן הבכור התחפר מתחת לשמיכה, אוטם את אזניו. ואילו הצעיר, דיוויד, זינק ממיטתו, יצא למסדרון וראה את אביו גורר את אימו בשערותיה במורד המדרגות כשהוא מצליף בה שוב ושוב בחגורתו. מבלי לחשוב פעמיים הוא זינק על גבו של אביו, חבט בו באגרופיו וצעק: "תעזוב את אמא, תפסיק להכות את אמא שלי". האב, מופתע, הפסיק לרגע, ואז ניער מעליו בקלות את הילד, עזב את האם, ופנה להצליף בילד בחגורה על כל גופו שוב ושוב. לאחר שכילה את חמתו בהם, הוא עזב את שניהם מדממים על המדרגות, פנה לחדרו וטרק את הדלת מאחוריו.