לא צריך להיות גאון כדי לדעת שכשרונות גדולים מניבים ביצועים גבוהים. לכן קבוצות ספורט רודפות אחרי "טאלנטים" או סופר-סטארים. הן מציעות להם חוזים מפתים בשכר גבוה שיכול להגיע לעשרות מיליוני דולרים בעונה. אבל האם זו גישה נכונה כשמדובר בקבוצה? לא בטוח, לפחות לא ב"פרמייר ליג", ליגת העל בכדורגל האנגלי. בעונת 2016-2015, קבוצת "לסטר סיטי" (Leicester City FC) זעזעה את עולם הכדורגל כאשר הצליחה בסבירות של 1 ל-5,000 לזכות באליפות. ההצלחה מדהימה עוד יותר אם לוקחים בחשבון שהוצאות השכר של "לסטר סיטי" היו 57 מיליון פאונד בלבד, לעומת הקבוצות הגדולות בליגה כמו צ'לסי (215 מיליון פאונד), מנצ'סטר יונייטד (203 מיליון פאונד), מנצ'סטר סיטי (193.8 מיליון פאונד) וארסנל (192 מיליון פאונד).

כדי להגיע ל-80 אחוז הצלחה, צריך להעלות את השכר ב-174 אחוז. זה לא ריאלי

מה לגבי הפוטבול האמריקני (ה-NFL)? התשובה פחות ברורה, אבל מצאנו אותה לאחר שנברנו בנתוני שכר מהשנים 2016-1995, מתוך אתר Foxsports.com. אם נניח ששכר גבוה מביא לקבוצה כישרון גדול, נצפה שקבוצה המוציאה יותר כסף על שכר, תצליח יותר. נכון? נכון! הנתונים מראים שבפוטבול האמריקני כסף אכן קשור לשיעור ההצלחה, אבל הקשר חלש מאוד (R2=0.0103), וקשה להבין ממנו באילו מקרים שכר גבוה מניב הצלחה ובאילו מקרים לא.

מה שכן ראינו מהנתונים הוא שאם קבוצה מסוימת מעלה את הוצאות השכר שלה ב-10, ב-20 או ב-30 אחוז, מעבר לשכר הממוצע בליגה, שיעור ההצלחה שלה יעלה רק ב-2, ב-4 וב-6 אחוזים בהתאמה. אם היא תכפיל את הוצאות השכר שלה, היא תקבל שיעור ניצחונות של 69 אחוז בלבד (כאשר שיעור ההצלחה הממוצע הוא 50 אחוז). כדי להגיע ל-80 אחוז הצלחה, צריך להעלות את השכר ב-174 אחוז! (מעל לשכר הממוצע בליגה). זה לא ריאלי, ולכן מהנתונים ברור שכסף לא יכול לשפר את ביצועי הקבוצה באופן דרסטי.

אם כסף לא קונה ביצועים, מה עוד אפשר לעשות כדי לקדם קבוצה? דרך אחת היא להקטין פערי שכר בקרב חברי הקבוצה. אמנם הניתוח שלי מראה שלפערי שכר בתוך הקבוצות עצמן (הפער בין השכר הגבוה ביותר לשכר הנמוך ביותר) אין קשר לביצועים שלהן, אבל פערי השכר יכולים לסכן את שיעור ההצלחה של הקבוצה. אפשר להבין את זה אינטואיטיבית – שחקנים שהשכר שלהם נמוך בהרבה משל אחרים יכולים לשמור טינה. גם אם הם לא כועסים עד כדי לחבל במאמצי הקבוצה, הם יראו פחות רצון להשקיע את כל המאמצים. לעומת זאת, כאשר יש כימיה טובה בקבוצה, אפשר לנצח גם בתנאים פחות מיטיבים. זאת הסיבה שאפשר לראות קבוצות "סינדרלה" שמנצחות כל הזמן. זאת גם הסיבה ששכר הוגן יכול לחזק את ביצועי הקבוצה.

האם "כוכבים גדולים" הם חסרי ערך בקבוצות ספורט? לא, ברור שלא. אבל אם מפריזים בערכם, מבזבזים כסף לחינם. הדוגמה הטובה ביותר היא קבוצת "לסטר סיטי". שנה אחרי שזכו באליפות, בעונה 2017-2016, הם שיחקו גרוע כל כך עד שבשבוע ה-25, שני שלישים בתוך העונה, הם צברו רק חמישה נצחונות לעומת 14 הפסדים. הם דורגו במקום ה-17 מתוך 20 קבוצות בליגה.

הסיבה לכישלונות: השחקנים לא היו נאמנים לקבוצה. כמה מהשחקנים פירשו בטעות את ההצלחה של הקבוצה בעונה הקודמת ככישרון האישי שלהם. במקום להשקיע את כל המאמצים בקבוצה, הם שקעו בגאווה עצמית. הם חשבו שהם כוכבים גדולים וזכאים לשכר גבוה הרבה יותר, אם יעברו לקבוצות מצליחות יותר. רק אחרי שהמאמן האגדי שלהם, קלאודיו ראניירי, גיבור גדול בשנה הקודמת, פוטר, התעוררו השחקנים וחזרו שוב לשחק כקבוצה. התוצאה הייתה מיידית: הם צברו חמישה נצחונות רצופים, ומנעו את ההשפלה של ירידה לליגה נמוכה יותר.

מהניתוח שלנו עולות שתי תובנות. הראשונה: הצלחתה של קבוצה היא הרבה יותר מאשר סך כל הכישרונות האישיים שמרכיבים אותה. למרות זאת אנחנו לעתים טועים לחשוב שכישרון הוא הכול, ולכן אפשר לקנות אותו בכסף. האמת היא שערכו של כישרון אישי יכול להיות מוגבל מאוד בקבוצות ספורט, כמו גם בהרפתקאות קבוצתיות אחרות. פערי שכר הוגנים יכולים לשחק תפקיד חשוב בחיזוק הכימיה בקרב חברי הקבוצה ובשיפור הביצועים.

התובנה השנייה: גם כאשר יש פערי שכר הוגנים, הם משפיעים רק מעט שבמעט על התוצאה הסופית, מי ינצח ומי יפסיד. חלק גדול מהתוצאה הסופית תלוי במספר עצום של גורמים אחרים, כך שאין כל אפשרות לנבא את התוצאה הסופית. וזהו יופיו של הספורט.

---

* לי-שינג סון הוא פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת "סנטרל וושינגטון יוניברסיטי"